ניתוח פוסט-הוק של נתוני מחקרי ה-STEP הראה כי מטופלים הגיעו לירידה משמעותית במשקל ללא קשר לשימוש בתרופות נוגדות דיכאון בתחילת המחקר. עם זאת, תופעות לוואי, כולל אירועים פסיכיאטריים, היו מעט יותר שכיחים בחולים הנוטלים תרופות נוגדות דיכאון. חשוב לציין גם כי המטופלים שנכללו במחקר היו ללא הפרעת דיכאון מג’ורי או מחשבות אובדניות במהלך השנתיים הקודמות למחקר. המחקר הוצג בכנס ה-Obesity Week 2023.
אנשים רבים שחיים עם השמנת יתר מדווחים על נטילת תרופות נוגדות דיכאון עקב דיכאון, חרדה, כאב כרוני, OCD, הפרעות שינה, נוירופתיה, הפרעת פאניקה או הפרעת דחק פוסט-טראומטית. עם זאת, חלק מהתרופות הללו עלולות לגרום לעלייה במשקל, ומעט ידוע על תוצאות הטיפול עבור אנשים הסובלים מהשמנת יתר המטופלים בתרופות נוגדות דיכאון, מכיוון שרוב מחקרי הירידה במשקל אינם כוללים אנשים עם הפרעת דיכאון מז’ורי פעיל.
החוקרים ניתחו במחקר נתונים מ-1961 מטופלים ממחקר ה-STEP 1, כ-807 מטופלים ממחקר ה-STEP 2, כ-611 מטופלים ממחקר ה-STEP 3 וכ-304 מטופלים ממחקר ה-STEP 5 – סה”כ 3683 משתתפים, מתוכם 539 השתמשו בתרופות נוגדות דיכאון בתחילת המחקר. המטופלים חולקו באקראי ל-2.4 מ”ג semaglutide לעומת פלצבו בתוספת התערבות של אורח חיים (STEP 1,2,5) או טיפול התנהגותי אינטנסיבי (STEP 3), למשך 68 שבועות, למעט STEP 5, שהיה 104 שבועות.
שיעור הירידה במשקל עם/בלי שימוש בתרופות נוגדות דיכאון היה משמעותי יותר לעומת חולים שטופלו בפלסבו עם/בלי שימוש בתרופות נוגדות דיכאון, בהתאמה:
- STEP1: שינוי של -15.7% / -14.7% לעומת -0.2% / -2.8%
- STEP2: שינוי של -10.7% / -9.5% לעומת -3.3% / -3.4%
- STEP3: שינוי של -16.2% / -15.9% לעומת -5.0% / -5.9%
- STEP5: שינוי של –19.0% / –14.1% לעומת +1.6% / – 4.0%
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!