מנתונים שפורסמו בכתב העת Arthritis Care & Research עולה כי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) תועדו שיעורי תגובה נמוכים יותר לטיפול במעכבי TNF (Tumor Necrosis Factor) וטיפול ביולוגי אחר בקרב חולים עם השמנה ועודף-משקל, ללא עדות להשפעה טובה יותר של טיפול ביולוגי כלשהו בחולים בקטגורית שונות לפי מדד מסת גוף.

החוקרים השלימו את המחקר במטרה להשוות את הטיפול במעכבי TNF מול טיפול ביולוגי אחר בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית וביקשו לקבוע אם למדד מסת הגוף השפעה על התגובה של כל טיפול.

החוקרים התבססו על נתונים ממאגר CorEvitas לזיהוי מבוגרים שהחלו קו-טיפול שני או שלישי כנגד דלקת מפרקים שגרונית במעכבי TNF או טיפול ביולוגי שאינו מבוסס על עיכוב TNF בין השנים 2001 ועד 30 באפריל, 2021. הם בחנו שלושה תוצאים קליניים על-פי מדד CDAI (Clinical Disease Activity Index) לאחר שישה חודשים מהתחלת טיפול: 1) השגת פעילות מחלה נמוכה; 2) שינוי בהיקף בעל חשיבות קלינית מינימאלית, לכל הפחות; 3) השינוי האבסולוטי. הם סיווגו את מדדי מסת גוף (Body Mass Index) והשלימו ניתוח סטטיסטי להערכת הקשר עם תגובה לטיפול, תוך תקנון לערפלנים.

המדגם כלל 2,891 התחלות טיפול במעכבי TNF ו-3,010 התחלות טיפול ביולוגי בתכשירים אחרים. בעת התחלת הטיפול התרופתי, 2,712 חולים סבלו מהשמנה או השמנה חמורה.

מהנתונים עולה כי בחולים עם השמנה חמורה, בהשוואה לקטגוריות BMI אחרות, תועדו סיכויים נמוכים יותר להשגת פעילות מחלה נמוכה או הבדל בעל חשיבות קלינית מינימאלית, כמו גם שיפור קטן יותר במדדי CADI, אם כי הקשרים נחלשו לאחר תקנון. במודלים מתוקנים, מדד מסת גוף נמוך לווה בשיעורי תגובה ירודים, כולל סיכוי נמוך יותר להשגת פעילות מחלה נמוכה (יחס סיכויים של 0.32, רווח בר-סמך 95% של 0.15-0.71).

כאשר החוקרים בחנו בנפרד את תוצאות טיפול במעכבי TNF ובין טיפול ביולוגי אחר הם לא זיהו הבדלים בשיעורי התגובה הקלינית לאורך קטגוריות BMI.

החוקרים מסכמים וכתבים כי מדד מסת הגוף אינו מדד שיש לקחת בחשבון בבחירת הטיפול במעכבי TNF או בטיפול ביולוגי אחר בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.

Arthritis Care & Research 2022

לידיעה במדסקייפ