במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים הסובלים מעודף-משקל או השמנת-יתר עם אבחנה של סוכרת מסוג 2 ותחת טיפול באינסולין בזאלי, מתן Liraglutide במינון 3.0 מ”ג (סאקסנדה) כתוספת לטיפול התרופתי הובילה לשיפור גדול יותר במשקל הגוף ובאיזון הגליקמי, בהשוואה לפלסבו, למרות מינונים נמוכים יותר של אינסולין בזאלי וללא עליה בהיקף אירועי היפוגליקמיה.
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של סאקסנדה לעומת פלסבו על ירידה במשקל בחולים עם סוכרת מסוג 2, תחת טיפול באינסולין בזאלי. מחקר SCALE (Satiety and Clinical Adiposity Liraglutide Evidence Insulin) היה מחקר בן 56 שבועות, אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, שכלל משתתפים עם סוכרת מסוג 2 עם עודף-משקל או השמנת-יתר, אשר היו תחת טיפול באינסולין בזאלי ונטלו עד שתי תרופות פומיות לסוכרת.
המשתתפים חולקו באקראי לטיפול בסאקסנדה (198 חולים) או פלסבו (198 חולים), בשילוב עם טיפול התנהגותי אינטנסיבי. לאחר 56 שבועות, השינוי הממוצע במשקל הגוף עמד על 5.8%- עם סאקסנדה, לעומת 1.5%- עם פלסבו (הבדל משוער של 4.3%-, p<0.0001). עם סאקסנדה, כמחצית מהמטופלים (51.8%) השיגו ירידה של לפחות 5% במשקל הגוף, זאת בהשוואה לכרבע (24%) מאלו בקבוצת הפלסבו (יחס סיכויים של 3.41, p<0.0001).
הטיפול בסאקסנדה לווה בירידה גדולה יותר משמעותית בריכוז המוגלובין מסוכרר ממוצע, ממוצע ערכי סוכר במהלך שעות היום וצורך קטן יותר באינסולין, בהשוואה לפלסבו, למרות פרוטוקול טיפול ליעד גליקמי.
שיעור אירועי היפוגליקמיה היה גבוה יותר בקבוצת הפלסבו, בהשוואה לקבוצת הטיפול בסאקסנדה. לא תועדו סוגיות חדשות הנוגעות לסבילות או בטיחות הטיפול.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בבטיחות ויעילות תוספת סאקסנדה לחולי סוכרת מסוג 2 עם עודף-משקל או השמנת-יתר תחת טיפול באינסולין בזאלי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!