תוצאות מחקר ה-  ACTIONIO מעידות על צורך בהבנה טובה יותר של השמנה ושיפור ההכשרה אודות הבסיס הפיזיולוגי והניהול הקליני של מטופלים אלו. ההבנה כי למטופלים הסובלים מהשמנה יש מוטיבציה לרדת במשקל מספקת הזדמנות לאנשי צוות רפואי להתחיל בדיונים אודות הטיפול במשקל בשלב מוקדם.

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism עולה כי ישנם מספר פערים מרכזיים בטיפול בהשמנה וחוסר התאמה בין התפיסות והגישות של מטופלים עם השמנה ואנשי צוות רפואי. מהנתונים עולה כי למטופלים הסובלים מהשמנה יש מוטיבציה לרדת במשקל ולאנשי צוות רפואי יש הזדמנות להתחיל בשלב מוקדם בדיונים בנושא ירידה במשקל ללא חשש כי אלו יעליבו את המטופל.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות העלייה בהבנה כי השמנה הינה מחלה כרונית, עדיין מדובר במצב שאינו מאובחן ואינו מטופל דיו. במחקר הנוכחי הם ביקשו לזהות תפיסות בינלאומיות, גישות, התנהגויות ומכשולים למתן טיפול יעיל כנגד השמנה. הם השלימו סקר שכלל 11 מדינות והיה מיועד למבוגרים עם השמנה ואנשי צוות רפואי, אשר עסקו בעיקר בטיפול ישיר במטופלים.

סך כולל של 14,502 מטופלים עם השמנה ו-2,785 אנשי צוות רפואי השלימו את הסקר. מרבית המטופלים עם השמנה (68%) ואנשי הצוות הרפואי (88%) הסכימו כי השמנה היא מחלה. עם זאת, 81% מהמטופלים לקחו אחריות מלאה על הירידה שלהם במשקל ורק 44% מאנשי הצוות הרפואי הסכימו כי גנטיקה הינה מכשול.

החוקרים זיהו חציון של שלוש שנים (ממוצע של שש שנים) בין תחילת המאבק במשקל מצד מטופלים עם השמנה ועד לדיון הראשון שלהם בנושא המשקל עם אנשי צוות רפואי. חלק גדול מהמטופלים חששו מפני ההשפעה של עודף משקל על מצבם הרפואי (46%) והביעו מוטיבציה לנסות לרדת במשקל (48%). מרבית המטופלים עם השמנה (68%) היו מעוניינים שאיש הצוות הרפואי יתחיל בדיון אודות משקל ורק 3% נפגעו משיחות כאלו.

בקרב אנשי הצוות הרפואי, האמונה כי למטופלים עניין מועט או מוטיבציה נמוכה לטפל במשקלם עשויה להוות מכשול לניהול דיון בנושא משקל הגוף. כאשר נושא זה עולה לדיון, אנשי צוות רפואי לרוב ממליצים על שינוי אורחות חיים; עם זאת, יש מקום לעליה בשיעור ההפניות וביקורי מעקב.

Diabetes Obes Metab. 2019;111.