Obesity

טיפול ב-CPAP בטוח בחולים עם Obesity Hypoventilation Syndrome ודום נשימה בשינה (מתוך כנס ה-ERS)

במרבית החולים עם תסמונת OHS (Obesity Hypoventilation Syndrome) ודום נשימה בשינה ניתן לעבור לבטחה לטיפול ב-CPAP (Continuous Positive Airway Pressure) לאחר לפחות שלושה חודשי טיפול ב-BiPAP (Bilevel Positive Airway Pressure), כך עולה מתוצאות מחקר חדש,  שהוצגו במהלך כנס ה-European Respiratory Society.

החוקרים גייסו למחקר 42 חולים יציבים עם תסמונת OHS, שטופלו בהנשמה לא-פולשנית בביתם למשך תקופה ממוצעת של 34 חודשים. כל 19 הנשים ו-23 הגברים אובחנו עם דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה חמורה ו-52.3% אובחנו עם מחלת ריאות חסימתית כרונית בדרגה I או II לפי סיווג GOLD. מדד מסת הגוף של המשתתפים במחקר עמד על 45.1.

החולים במחקר טופלו ב-BiPAP בשל מגוון סיבות: כשלון טיפול CPAP (37.5%), כשל נשימתי היפרקפנאי אקוטי (31%), העדפת הרופא המטפל (21.4%), מדד מסת גוף של לפחות 50 ק”ג למטר בריבוע (4.8%), או אי-סבילות מכשיר CPAP (2.4%).

כל משתתף בילה לילה אחד בבית חולים עם APAP (Automatic Positive Airway Pressure) כך שניתן היה לקבוע את המדדים המתאימים למטופל.

במידה ובדיקת הגזים בדם, בדיקת שינה ותפקודי ריאות היו הולמים, החולים נשלחו לביתם עם מכשיר CPAP. באופן מפתיע, הלחץ בחלק גדול מהם עמד על 14 ס”מ מים, גבוה מהצפוי ועלה חשש כי החולים לא יצליחו לישון בלילה.

לאחר שלושה שבועות, כל חולה שב לבית החולים להשלמת בדיקת שינה לאורך לילה שלם. כל החולים דיווחו כי ישנו טוב יותר.

לאחר שישה שבועות של טיפול ביתי במכשיר CPAP, הלחץ החלקי של פחמן דו-חמצני במהלך שעות היום בדם עורקי עמד על 45 מ”מ כספית, או פחות, ב-30 מבין 42 החולים (71%).

החוקרים כותבים כי הממצאים מעידים על יתרונות מעבר מ-BiPAP למכשיר CPAP. יתרה מזאת, הם מציינים את היתרון הכלכלי של החלפת הטיפול. בעוד שעלות מכשיר CPAP נעה סביב כ-1000 יורו, עלות מכשיר BiPAP נעה סביב 8000 יורו.

החוקרים הופתעו לגלות כי 24 חולים (57%) הביעו העדפה לטיפול במכשיר CPAP, למרות דרגת הלחץ הגבוהה. בשאלון המשך, הם דיווחו כי היה קל יותר לשים את המסיכה עם זרימת האוויר הרציפה והם לא נדרשו להתאמת המסכה לעתים קרובות במהלך הלילה, דבר שהוביל לשיפור איכות השינה. למעשה, ההיענות הייתה טובה יותר למכשיר CPAP מאשר ל-BiPAP (95% לעומת 87%).

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא על מנת לספק עדויות נוספות התומכות בטיפול זה. הם מציינים כי המחקר כלל חולי COPD, דבר שייתכן והביא להטיה של התוצאות.

מתוך כנס ה-ERS

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • האם היפוקסמיה משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלוה להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות? (מתוך כנס SLEEP)

    האם היפוקסמיה משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלוה להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות? (מתוך כנס SLEEP)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס SLEEP עולה כי אירועי היפוקסמיה ועומס היפוקסי משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלולים להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות. החוקרים השלימו סקירה רטרוספקטיבית של הרשומות הרפואיות של 403 מבוגרים (גיל חציוני של 74 שנים; 52% נשים) עם היסטוריה של סרטן ריאות מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) ונתוני […]

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

  • האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    במאמר שפורסם בכתב העת Obesity מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השמנה אינה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים במצב קריטי עם אבחנה של COVID-19. יתרה מזאת, בחולים עם מדד מסת גוף נמוך מ-25 ק”ג/מ2 תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר בהשוואה לאלו עם מדדי מסת גוף גבוהים יותר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון […]

  • הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון בכל גיל מלווה בהארכת תוחלת החיים הצפויה, כאשר התועלת הרבה ביותר תוארה באלו שהפסיקו לעשן בגיל צעיר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Preventive Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעות המזיקות של עישון וההשפעה החיובית של הפסקת עישון על תוחלת החיים במבוגרים בגילאי 35-75 שנים. שיעורי התמותה הספציפיים לגיל לפי […]

  • מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת Kidney Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים מבוגרים שלקחו חלק במחקר SPRINT, קצב פינוי גלומרולארי נמוך ללא אלבומינוריה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, אך ללא סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר לסיווג KDIGO (או Kidney Disease: Improving Global Outcomes) של מחלת […]

  • ההשפעה של חשיפה תוך-רחמית לחסמי ביתא על התוצאות סביב הלידה בנשים עם מחלת לב (Int J Cardiol)

    ההשפעה של חשיפה תוך-רחמית לחסמי ביתא על התוצאות סביב הלידה בנשים עם מחלת לב (Int J Cardiol)

    בנשים עם היסטוריה של מחלת לב תועד קשר בין חשיפה אימהית לחסמי ביתא ובין הסיכון לסיבוכים סביב הלידה, כאשר Labetalol לווה בסיכון הנמוך ביותר ללידת תינוק קטן לגיל ההיריון, בעוד שהממצאים תומכים בהמלצה להימנע משימוש ב-Atenolol. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסמי ביתא משמשות לעיתים קרובות בזמן הריון, בעיקר בנשים עם מחלת לב. תרופות אלו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה