במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על נתונים חדשים, התומכים בפרדוקס ההשמנה בחולים עם ממאירות גרורתית של הכליות, תחת טיפול ייעודי מודרני. משני מאגרי נתונים גדולים ונפרדים עולה כי מדד מסת גוף גבוה יותר הינו גורם פרוגנוסטי לשיעורים טובים יותר של הישרדות כוללת והישרדות ללא-התקדמות בחולים עם ממאירות גרורתית של הכליות, גם לאחר תקנון לגורמים פרוגנוסטיים ידועים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השמנה הינה גורם סיכון ידוע לסרטן RCC (Renal Cell Carcinoma); עם זאת, חלק מהדיווחים הציעו כי התפתחות RCC בשמנים עשויה להיות אינדולנטית יותר. כעת הם בחנו את ההשפעה הקלינית והביולוגית של מדד מסת גוף על תוצאות הטיפול בחולים עם RCC גרורתי.
ההשפעה של מדד מסת גוף (25 ומעלה לעומת מתחת ל-25) על ההישרדות הכוללת ותוצאות הטיפול נבחנה ב-1,975 חולים ממדגם IMDC (International Metastatic Renal Cell Carcinoma Database Consortium) ובמדגם תוקף חיצוני שכלל 4,657 חולים. החוקרים בחנו גם נתונים ממאגר Cancer Genome Atlas Dataset.
במדגם IMDC, חציון הישרדות כוללת עמד על 25.6 חודשים בחולים עם מדד מסת גוף לעומת 17.1 חודשים בחולים עם מדד מסת גוף נמוך (יחס סיכון מתוקן של 0.84). במדגם תוקף חיצוני, מדד מסת גוף גבוה לווה בשיפור הישרדות כוללת (יחס סיכון מתוקן 0.83, חציון של 23.4 חודשים לעומת 14.5 חודשים, בהתאמה). במדגם Cancer Genome Atlas Data Set (61 חולים) תועדה קורלציה הפוכה בין ביטוי גני FASN (Fatty Acid Synthase) (חציון 36.8 לעומת 15 חודשים). צביעה חיובית ל-FASN הייתה נפוצה יותר באלו בקבוצת סיכון נמוך (48%) ובינוני (34%), בהשוואה לאלו בקבוצת סיכון טוב יותר (17%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי מדד מסת גוף גבוה הינו גורם פרוגנוסטי לשיעורים גבוהים יותר של הישרדות כללית והישרדות ללא-התקדמות בחולים עם ממאירות גרורתית של הכליה תחת טיפול ייעודי.
J Clin Oncol. Published online September 6, 2016
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!