במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בחולים עם פרפור פרוזדורים, הנוטלים טיפול בנוגדי-קרישה פומיים, מדדי מסת גוף והיקף מותניים גבוהים יותר מלווים בפרוגנוזה טובה יותר.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשלכות של השמנה על התוצאים הקליניות בחולים עם פרפור פרוזדורים, המטופלים בנוגדי קרישה.
מדגם המחקר כלל 17,193 חולים ממחקר ARISTOTLE (Apixaban for Reduction in Stroke and Other Thromboembolic Events in Atrial Fibrillation) עם נתוני מדדי מסת גוף זמינים. לניתוח העיקרי, החוקרים סיווגו את מדדי מסת הגוף כתקינים (18.5-25), עודף-משקל (25-30) והשמנה (מעל 30). היקף מותניים הוגדר כגבוה (מעל 102 ס”מ בגברים, מעל 88 ס”מ בנשים).
התוצאים כללו אירועים מוחיים ותסחיפים סיסטמיים, תוצא סיום משולב (אירוע מוחי, תסחיף סיסטמי, אוטם שריר הלב או תמותה מכל-סיבה), תמותה מכל-סיבה ודימום מג’ורי.
בתחילת המחקר, 4,052 חולים (22.6%) סווגו כבעלי מדד מסת גוף תקין, ב-6,702 (37.4%) מדד מסת הגוף תאם לעודף משקל וב-7,159 (40%) מדד מסת הגוף תאם להשמנת-יתר.
מניתוח רב משתנים עלה קשר בין מדד מסת גוף גבוה יותר ובין סיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 0.67 בעודף-משקל ויחס סיכון של 0.63 בהשמנת-יתר) ותוצא הסיום המשולב (יחס סיכון של 0.74 בעודף משקל ויחס סיכון של 0.68 בהשמנת-יתר, בהשוואה לאלו עם מדד מסת גוף תקין).
בנשים, זוהה קשר בין היקף מותניים גבוה יותר ובין ירידה של 31% בסיכון לתמותה מכל-סיבה, ירידה של 27% בסיכון לתוצא הסיום המשלב וירידה של 28% בסיכון לאירוע מוחי או תסחיף סיסטמ, אך לא כך היה בגברים. החוקרים לא זיהו קשר משמעותי בין השמנה ובין דימום מג’ורי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!