השמנה מעלה את הסיכון לסרטן מעי גס ורקטום בחולים עם תסמונת Lynch Syndrome, צורה תורשתית של סרטן מעי גס, אך טיפול קבוע באספירין מביא להיעלמות העליה הנ”ל בסיכון. ממצאי המחקר מבוססים על סקירה של נתונים אודות 937 חולים עם התסמונת, שפורסמה במהלך חודש אוגוסט בכתב העת Journal of Clinical Oncology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי באוכלוסיה הכללית, השמנה הינה גורם סיכון משמעותי לסרטן מעי גס ורקטום, אך לא ברור אם להשמנה השפעה דומה בחולים עם ממאירות תורשתית של המעי הגס והרקטום. במחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את הקשר בין מדד מסת הגוף ובין הסיכון לממאירות בחולים עם תסמונת Lynch Syndrome.
המשתתפים גויסו למחקר CAPP2, במהלכו חולקו באקראי לטיפול באספירין במינון 600 מ”ג ליום או אספירין-דמה, בשילוב עם עמילן במינון 30 גרם ליום או פלסבו. משך ההתערבות הממוצע עמד על 25 חודשים והמעקב הממוצע ארך 55.7 חודשים.
במהלך תקופת המעקב, 55 מבין 937 משתתפים פיתחו סרטן מעי גס ורקטום. בקרב משתתפים שמנים, הסיכון לסרטן מעי גס ורקטום היה גבוה פי 2.41, בהשוואה לאלו בעלי תת-משקל ובעלי משקל תקין, והסיכון לסרטן מעי גס ורקטום עלה ב-7% לכל עליה של 1 ק”ג למטר בריבוע במדד מסת הגוף. הסיכון לכל הממאירויות על-רקע תסמונת Lynch Syndrome היה גבוה פי 1.77 בהשוואה לאלו בעלי תת-משקל או משקל תקין.
בניתוח לפי תתי-קבוצות החוקרים זיהו קשר בין השמנה ובין עליה של פי 3.72 בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום בחולים עם תסמונת Lynch Syndrome עם מוטאציית MLH1, אך ללא סיכון מוגבר בחולים עם מוטאציות MSH2 או MSH6.
העליה בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום על-רקע השמנה הוגבלה לאלו שחולקו באקראי לטיפול באספירין-דמה (יחס סיכון מתוקן של 2.75, p=0.03).
החוקרים קובעים כי קיים קשר מובהק בין השמנה ובין עליה בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום בחולים עם Lynch Syndrome” אך הסיכון הנ”ל נעלם באלו שנטלו טיפול קבוע באספירין. הם מסכמים וכותבים כי בחולים אלו צפויה תועלת לתכניות מניעת השמנה ו/או טיפול קבוע באספירין.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!