שתי סקירות שפורסמו ב-Journal of Clinical Oncology בחנו את העדויות בנוגע לתועלת טיפול כימותרפי במינון גבוה, בשילוב עם תמיכת תאי גזע, בסרטן שד בסיכון גבוה וגרורתי. משתי הסקירות עולה כי בעוד שהשילוב מלווה בעליה קלה בשיעורי ההישרדות ללא-הישנות, הוא לא הביא להארכת ההישרדות הכוללת.
במאמר הראשון, החוקרים ערכו חיפוש אחר מחקרים שהשוו בין טיפול כימותרפי אדג’וונטי במינון גבוה עם השתלת תאי גזע המטופויאטים, אל מול קבוצת ביקורת ללא תמיכת מח עצם בחולים עם סרטן שד ראשוני בסיכון גבוה.
החוקרים זיהו 15 מחקרים שכללו למעלה מ-6,200 משתתפים. חציון המעקב עמד על שש שנים ובמהלך התקופה 50% מהחולים אובחנו עם הישנות ושיעורי התמותה עמדו על 40% (2,468 מקרי תמותה). לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, טיפול כימותרפי במינון גבוה לווה בעליה קטנה, אך מובהקת סטטיסטית, בשיעורי ההישרדות ללא-הישנות, עם יחס סיכון של 0.87 (p<0.001). עם זאת, הטיפול המשולב לא לווה בשיפור משמעותי בהישרדות הכוללת (יחס סיכון של 0.94, p=0.13) ובחולים שטופלו בכימותרפיה במינון-גבוה שפיתחו הישנות של המחלה הסיכון לתמותה היה גבוה יותר משמעותית (יחס סיכון של 1.16, p<0.0001). לא זוהו תתי-קבוצות בהן התוצאות טובות יותר משמעותית.
במחקר השני בחנו החוקרים את העדויות אודות טיפול כימותרפי במינון גבוה בחולים עם סרטן שד גרורתי. הסקירה כללה שישה מחקרים עם 886 חולים. בסקירה זו לא תועד הבדל מובהק בהישרדות הכוללת, עם חציון של 2.16 שנים עם טיפול כימותרפי במינון-גבוה לעומת 2.02 שנים בביקורות (p=0.08), וזוהה הבדל קטן, אך מובהק סטטיסטית, בשיעורי ההישרדות ללא-התקדמות (חציון של 0.91 לעומת 0.69 שנים, בהתאמה, p<0.001). מניתוח לפי תתי-קבוצות עולה אפשרות לתועלת משמעותית בקבוצות מסוימות; עם זאת, ההבדל היה קטן ולא בולט בשל המספרים הנמוכים.
החוקרים משני המאמרים מסכמים כי טיפול כימותרפי במינון גבוה עם תמיכת תאי גזע בחולים עם סרטן שד בסיכון גבוה או סרטן שד גרורתי, הביא לעליה קטנה בשיעורי ההישרדות ללא-התקדמות, שלא תורגמה לעליה בהישרדות הכוללת. הסקירות לא זיהו קבוצות בהן צפויה תועלת מוגברת לטיפול הנ”ל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!