מאת ד”ר בן פודה שקד

על אף שנשים הסובלות מהשמנת יתר פעמים רבות חוות קשיים בניסיון להרות, ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון דצמבר של ירחון Fertility and Sterility עולה כי נטילת תרופות לעידוד הפוריות עשויה להתגבר על בעיית המשקל העודף. לדברי החוקרים, השפעת המשקל ניתנת לפתרון באמצעות מינונים גבוהים יותר של תכשירים מעודדי ביוץ, באופן המביא לכך שנשים אלו תהיינה בעלות ריכוזים דומים של הורמונים כמו נשים בעלות BMI נמוך יותר.

החוקרים מדווחים כי מבין הנשים אשר נעזרו בטיפול תרופתי לעידוד הפוריות, 25% מאלו שהיו במשקל תקין אכן הרו, בעוד שכך היה עבור 37% מאלו במשקל עודף ו-36% מאלו הסובלות מהשמנת יתר. הם מסבירים כי שיעורים אלו הינם כמעט שווים, אף על פי שנראים גבוהים יותר כביכול בקרב הנשים בעלות BMI גבוה יותר, וזאת מאחר והעוקבה הנוכחית כללה פחות נשים שכאלו (כך שכל היריון פירושו היה שינוי משמעותי בשיעור ההצלחה).

לדברי החוקרים, באמצעות שימוש במינונים גבוהים יותר של גונדוטרופינים, המטופלת למעשה מקרבת את סיכוייה להרות לאלו של נשים בעלות BMI תקין, ומשפרות את סיכוייהן ללידת חי. הם מוסיפים כי במחקר זה, מדד מסת הגוף (BMI) היה קשור ביחס ישר לעובי האנדומטריום, וזה האחרון היה קשור ביחס ישר לשיעור ההריונות.

בנוסף, נמצא כי BMI היה קשור ביחס הפוך לרמות האסטרדיול לכל זקיק טרום-ביוץ שנוצר, ולמספר הזקיקים בגודל בינוני. כמו כן, הם מציינים כי ה-BMI היה קשור ביחס הפוך גם למספר הזקיקים הבינוניים, הגדולים וסך הזקיקים הכולל על פי מינון ה-FSH הכולל. לדבריהם, ממצא זה מצביע על כך שנשים עם BMI גבוה יותר מייצרות מספר נמוך יותר של זקיקים בינוניים ו/או גדולים עבור מינון נתון של FSH.

החוקרים מוסיפים כי לא נמצא קשר בין ה-BMI ובין מספר מחזורי הטיפול לו נזקקו הנשים בכדי להרות, או לבין הסיכויים להיריון קליני או להפלה ספונטנית.

אחת הבעיות הקשורות בצריכת מינונים גבוהים יותר של גונדוטרופינים הינה העלות הכספית הגבוהה יותר, מציינים החוקרים, כאשר נשים הסובלות מהשמנת יתר משלמות, בממוצע, כ-200 דולר יותר מאשר אלו בעלות BMI נמוך. העלות הכוללת של טיפולי הפוריות, אשר משלבת בן את התרופות והן את הוצאות ההפרייה המלאכותית, עשויה לנוע בין מספר מאות דולרים ועד כ-1,200 דולר, לדבריהם.

כמו כן, ישנם מספר סיכונים קלים הכרוכים בזריקות התכשירים מעודדי הביוץ, לרבות שחלות מוגדלות, היריונות מרובי עוברים וסיבוכי היריון, על פי ה-American Society for Reproductive Medicine.

במחקר הנוכחי נכללו 477 נשים אשר לא עשו שימוש קודם לכן בטיפולי פוריות, ואשר החלו את הטיפולים באותו השלב של המחזור החודשי. נשים בעלות משקל גוף נמוך מהתקין ואלו הסובלות מהשמנת יתר קיצונית נפסלו מהשתתפות במחקר, מאחר וקבוצות נשים אלו נוטות לסבול מהפרעות בביוץ.

עם זאת, מומחה בתחום אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים, מדגיש כי החוקרים לא השוו את תוצאותיהם לאלו של נשים דומות אשר אינן נעזרות בטיפולי פוריות. המדובר במידע נחוץ על מנת שמסקנות המחקר הנוכחי תוכלנה להיות שימושיות, הוא טוען.

עד כה, לא ידוע מה הסיבה לכך שנשים בעלות משקל רב יותר מתקשות יותר להרות. בנוסף, הן נוטות להראות שיעורים גבוהים יותר של פרה-אקלמפסיה, סוכרת היריונית, משקל לידה נמוך ולידות מוקדמות.

מאידך, באשר למחקר הנוכחי, טוענים החוקרים כי המסר העיקרי הינו כי נשים הסובלות מהשמנת יתר זקוקות למינונים גבוהים יותר של תרופות פוריות ומייצרות פחות זקיקים עבור מינון נתון, אולם מרגע שהטיפול התרופתי והתגובה אליו מותאמים על מנת להתגבר על השפעת המשקל העודף, הרי שהצלחה מחזור הטיפול הינה ברת השוואה לזו של נשים במשקל תקין.

Fertil Steril 2010

לידיעה במדסקייפ