ערכי לחץ דם נמוכים נפוצים יותר בקרב נבדקים בעלי משקל גוף תקין, בהשוואה לנבדקים בעלי כושר גופני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש. בהשוואת כושר גופני אל מול שומן, ערכי BMI נמצאו כגורם חשוב יותר מסיבולת לב-ריאה בניבוי לחץ דם סיסטולי.
לדברי החוקרים, מהממצאים עולה כי המטרה העיקרית במניעת יתר לחץ דם צריכה להתמקד בהשגת משקל תקין, ונדרשת רמה נמוכה מאוד של כושר לב-ריאה להביא לאיזון אופטימאלי של לחץ הדם בנבדקים בעלי משקל תקין.
תוצאות מחקר Cooper Center Longitudinal Study, ניתוח של 35,061 משתתפים שפנו למרפאה לצורך בדיקה רפואית מקיפה בין השנים 1990 ועד היום. מטרת המחקר הייתה לנתח את החשיבות היחסית של ערכי BMI וסיבולת לב-ריאה על לחץ הדם הסיסטולי. מחקרים מצאו כי פעילות גופנית וסיבולת לב-ריאה מלווים בסיכון מופחת ליתר לחץ דם, כולל הפחתת לחץ דם סיסטולי ב-3-4 מ”מ כספית עם פעילות גופנית.
אחת השאלות המרכזיות שלא זכתה למענה הייתה אם מניעת יתר לחץ דם צריכה להתמקד באיזון המשקל ע”י כל התערבות מקובלת, או באם סיבולת לב-ריאה הינה מטרה ראשונה חשובה יותר למניעת יתר לחץ דם.
מדגם המחקר הנוכחי כלל בעיקר גברים, בגיל ממוצע של 46 שנים, כאשר באלו בעלי משקל תקין תועד לחץ דם ממוצע נמוך ב-12 מ”מ כספית בהשוואה לשמנים (115 לעומת 127 מ”מ כספית, p<0.001). מנגד, בנבדקים עם כושר גופני בדרגה גבוהה, בקרב אלו ברבעון עליון, תועדה ירידה של 6 מ”מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי, בהשוואה לנבדקים בכושר נמוך יותר (119 לעומת 125 מ”מ כספית, p<0.001).
בהערכת BMI וסיבולת לב-ריאה בו-זמנית, זוהתה עלייה משמעותית בלחץ הדם הסיסטולי בהתאם לרבעוני BMI עבור כל דרגת כושר גופני. עם זאת, הקשר בין הכושר הגופני ולחץ הדם זוהה רק נבדקים עם ערכי BMI הנמוכים והגבוהים ביותר, אך לא בנשים עם ערכי BMI בטווח 21-27 או בגברים עם ערכי BMI בטווח 25-30.
החוקרים כותבים כי השמנה עשויה לשחק תפקיד כה חשוב ביתר לחץ דם, עד שהתועלת של גורמים אחרים הקשורים באורחות החיים לא תבוא לידי ביטוי עד שהחולים ירדו למשקל גוף בריא. הם מוסיפים כי ההשפעה החיובית של פעילות גופנית על לחץ הדם מתונה בחולים שמנים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!