Obesity

האם תרופות פסיכוטרופיות קשורות בשיעור גבוה יותר של השמנת יתר? (מתוך כנס Anxiety Disorders Association of America)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-30 של ה-Anxiety Disorders Association of America (ADAA) עולה כי תכשירים פסיכוטרופיים, ובמיוחד תכשירים נוגדי דיכאון ואנטיפסיכוטיים, עשויים להיות קשורים בשיעורים גבוהים יותר של השמנת יתר.

החוקרים מצאו כי שיעור השמנת היתר בקרב נבדקים הנוטלים תרופות נוגדות דיכאון בשנה החולפת היה גבוה פי 1.5 בהשוואה לנבדקים שלא נטלו תרופות אלו. באותו האופן, שיעור ההשמנה בקרב נבדקים הנוטלים תרופות אנטיפסיכוטיות היה גבוה פי יותר מ-2.

המחקר הנוכחי, שהינו תוצר של שיתוף פעולה בין חוקרים אמריקאיים וקנדיים, נועד לבחון את יחסי הגומלין בין השמנת יתר ובין סוגים מסוימים שלתרופות פסיכוטרופיות, לרבות תרופות נוגדות דיכאון, אנטיפסיכוטיות, תרופות נוגדות חרדה, תרופות היפנוטיות ומייצבות מצב רוח, וזאת במדגם לאומי גדול של 36,984 משתתפים הנכללים במאגר ה-Canadian Community Health Survey Mental Health and Well-being. החוקרים מסבירים כי עד כה נותרו מספר סוגיות שלא זכו להתייחסות באוכלוסייה אשר מראש מצויה בסיכון למנהגים שאינם בריאים, מאחר והסיכון להשמנת יתר מתווסף לתחלואה נפשית קיימת.

החוקרים מדווחים כי על פי תוצאותיהם הראשוניות, יתכן והסיכון המוגבר להשמנת יתר בקרב אנשים הסובלים מהפרעות מצב רוח והפרעות חרדה מתווך באמצעות השימוש בתרופות פסיכוטרופיות, ובמיוחד תרופות נוגדות דיכאון ואנטיפסיכוטיות. לדבריהם, לא נצפה קשר בין השימוש בתכשירים מייצבי מצב רוח ובין השמנת יתר, ממצא העומד בסתירה למחקרים קודמים אשר הדגימו כי תכשירים אלו קשורים לעלייה משמעותית במשקל.

לדברי החוקרים, כשמבקשים לרשום תרופות למטופלים, יש להתייחס לסיכון האפשרי של השמנת יתר באוכלוסיה זו ולייעץ להם בהתאם ביחס לצורך בהגברת מידת הפעילות הגופנית שמבצעים. הם מוסיפים כי יש ביכולתם של הקלינאים לסייע למטופליהם גם בכך שיספקו להם המלצות בכל הנוגע לתזונה נכונה ולפעילות גופנית.

החוקרים מציינים כי פעילות גופנית הינה למעשה בעלת אינטראקציה חיובית עם פעילות התרופות ברמה הביולוגית בכך שמשפרת את רמות הסרוטונין. מאידך, על אף שתרופות פסיכוטרופיות הינן משום ‘תרופות פלא’ עבור חולים רבים, הם מוסיפים, העלייה במשקל הנלווית כנראה לשימוש בהן עלולה לתרום לדיכאון.

בכוונתם של החוקרים להמשיך ולערוך מחקר לונגיטודינלי אשר יעקוב אחר אוכלוסיית החולים מרגע האבחנה ועד להתחלת הטיפול התרופתי, לתעד את מצבם הנפשי ואת השינויים שחלים במשקלם, וכן לתאר את יחסי הגומלין בין השניים עם הזמן.

החוקרים מכירים בכך שאין מחקרם זה נטול מגבלות, ומזכירים בהקשר זה את מבנהו כמחקר חתך. בנוסף, הם מציינים כי כמו עם כל התהליכים הפסיכולוגיים, יתכן וישנה דו כיווניות לקשר שנצפה- כך שבאדם הסובל מהשמנת יתר, עלולות הסטיגמה החברתית, היעדר האנרגיה והבעיות הבריאותיות הנלוות לה להחריף את דיכאונו.

מומחה בתחום הפסיכיאטריה אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים מציין כי תכשירים פסיכוטרופיים מסוימים קשורים בעלייה במשקל כגורם סיכון, וכי יש להמשיך ולבחון האם מדובר בתוצאה של הטיפול או בקשר אחר (שאינו סיבתי). כך למשל, נשאלת לדבריו השאלה האם אנשים הסובלים מהשמנת יתר ומתסמינים פסיכיאטריים סביר יותר שיזכו לטיפול. ידוע כי עבור תרופות פסיכוטרופיות רבות יש להיות מודעים ליחס העלות-תועלת ולנטר את משקל המטופלים, הוא מוסיף. לטענתו, ניתן לבחור מבין סוגי התכשירים הפסיכוטרופיים השונים, שכן יש כאלו הגורמים יותר לעלייה במשקל ולחילופין כאלו הגורמים לה פחות.

לדברי המומחה, יש במחקר הנוכחי משום תזכורת חשובה להשלכות הבריאותיות שבבחירת תרופה וכי יש לשקול השלכות אלו כנגד הטיפול והשליטה בתסמינים.

מתוך הכנס השנתי ה-30 של ה-Anxiety Disorders Association of America (ADAA), שנערך בחודש מרץ 2010 בבולטימור, מרילנד.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גורמי סיכון לאשפוז חוזר בתוך חודש של חולים עם כף רגל סוכרתית (Foot Ankle Surg)

    גורמי סיכון לאשפוז חוזר בתוך חודש של חולים עם כף רגל סוכרתית (Foot Ankle Surg)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Foot and Ankle Surgery עולים מספר גורמי סיכון לאשפוז חוזר בתוך 30 ימים לאחר אבחנה של כף רגל סוכרתית, כולל בית החולים בו אושפז החולה לראשונה, זיהום אתר ניתוחי, אלח-דם והיפרדות הגדם. כף רגל סוכרתית הינה סיבוך אפשרי של סוכרת, עם שיעורי הימצאות כיב של 6.3%. אשפוזים חוזרים לבית החולים […]

  • מה בין דפוסי פעילות גופנית ובין היפוגליקמיה לילית בצעירים עם סוכרת מסוג 1? (J Clin Endocrinol Metab)

    מה בין דפוסי פעילות גופנית ובין היפוגליקמיה לילית בצעירים עם סוכרת מסוג 1? (J Clin Endocrinol Metab)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי פעילות גופנית מאומצת יומית מלווה בירידה ברמות הסוכר בדם ועשויה להוביל לעליה בסיכון לאירועי היפוגליקמיה, בפרט עם מינוני אינסולין יומיים גבוהים. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להבין טוב יותר את האינטראקציות בין דפוסי פעילות גופנית שונים, ריכוזי סוכר ממוצע והיארעות אירועי היפוגליקמיה […]

  • דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת סיבים משפיעה על המטבוליזם של המעי הדק ומעודדת שחרור הורמון מעי מדכא-תאבון, PYY (או Peptide Tyrosine Tyrosine), יותר מדיאטה דלת-סיבים, זאת ללא תלות בהרכב המזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה דלת סיבים ועתירת סיבים על שחרור הורמוני מערכת עיכול, כולל PYY ו-GLP-1. […]

  • היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב- Romosozumab (איבניטי) מלווה בעליה גדולה יותר בצפיפות העצם לעומת Teriparatide (טריפראטייד) לאחר שנה אחת, לצד שיעור גבוה יותר של חולים המשלימים תא הטיפול. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide. […]

  • ההשפעה של פעילות גופנית על דיכאון וחרדה בנשים לאחר-מנופאוזה (BMC Public Health)

    ההשפעה של פעילות גופנית על דיכאון וחרדה בנשים לאחר-מנופאוזה (BMC Public Health)

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי פעילות גופנית עשויה לסייע בהקלה על תסמיני דיכאון בנשים לאחר-מנופאוזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פעילות גופנית זוהתה כטיפול תא-תרופתי מבטיח להקלה על דיכאון, אך עדיין קיימת מחלוקת באשר לסוג הפעילות היעיל ביותר. מטרתם כעת הייתה להשוות ולדרג את […]

  • יעילות ובטיחות Linvoseltamab לטיפול במיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת (J Clin Oncol)

    יעילות ובטיחות Linvoseltamab לטיפול במיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-Linvoseltamab במינון 200 מ”ג הוביל לתגובה עמוקה וממושכת, עם חציון משך תגובה של 29.4 חודשים בחולים עם מיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת, עם פרופיל בטיחות סביר. החוקרים מסבירים כי מדובר במחקר בשלב I/II הראשון בבני אדם להערכת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה