Obesity

מדד מסת הגוף או יחס מותניים-לגובה להערכת הסיכון הלבבי? (מתוך Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism)

ממחקר חדש עולה כי מדד מסת הגוף (BMI) אינו מנבא את הסיכון הקרדיווסקולארי טוב כמו יחס מותניים לגובה (Waist-to-Height) ומדדים אחרים להשמנת-יתר.

לדברי החוקרים, ניתן להחליף את השימוש בערכי BMI להערכת הסיכון הקרדיווסקולארי. עם זאת, הם עדיין זהירים בנושא ומציינים כי BMI עדיין עשוי לסייע בהערכת סיכונים אחרים, דוגמת סיבוכים אורתופדיים עקב עודף-משקל או השמנת-יתר, אליהם החוקרים לא התייחסו במחקר הנוכחי.

החוקרים מגרמניה ניתחו את הנתונים משני מחקרי עוקבה בגרמניה (DETECT ו-SHIP). במחקר DETECT נערך מעקב אחר 6,355 משתתפים במשך למעלה משלוש שנים, ובמחקר SHIP נערך מעקב אחר 4,297 חולים במשך למעלה משמונה שנים.

מספר מקרי התמותה בשני המחקרים עמד על 620, כאשר 181 מקרי תמותה יוחסו לסיבות קרדיווסקולאריות, 325 ענו על יעד הסיום המשולב שכלל שבץ, התקף לב או תמותה קרדיווסקולארית.

בשני המחקרים, יחס מותניים לגובה היה המנבא הטוב ביותר לתמותה קרדיווסקולארית, תמותה מכלל הסיבות ויעד הסיום המשולב. הסיכון היחסי לתמותה קרדיווסקולארית ברבעון העליון של יחס מותניים לגובה, בהשוואה לרבעון התחתון, עמד על 2.75. באשר לערכי BMI, הסיכון היחסי ברבעון העליון, בהשוואה לרבעון התחתון, עמד על 0.74.

הן יחס מותניים לגובה והן היקף מותניים הם מנבאים משמעותיים לתמותה מכלל הסיבות, והחוקרים זיהו קורלציה משמעותית בין כל המדדים, פרט לערכי BMI, ובין יעד הסיום המשולב.

התוצאות היו זהות גם לאחר ריבוד המשתתפים לפי גיל ומין.

החוקרים כותבים כי ערכי BMI אינם מבחינים בין שומן ויסארלי, השומן “הרע” המצטבר בבטן, ובין שומן תת-עורי, השומן “הטוב” המצוי מתחת לעור. הם מוסיפים כי מחקרים אלו כללו משתתפים שהיו ברובם לבנים, מאוכלוסיות אירופאיות, ולכן קשה ליישם את המסקנות על קבוצות אתניות אחרות.

מומחים בתחום, שלא היו מעורבים במחקר, ציינו כי מחקרים אחרים העלו תוצאות דומות. הם מסבירים כי קיימות מספר מגבלות לשימוש בערכי BMI, אך מדובר במדד קל ופשוט. במידה ומבקשים מדד שישמש באופן נרחב, נדרש כי צוות העובדים והרופאים במרפאה יוכלו להעריכו במהירות ובמהימנות, ללא טרחה רבה מצד המטופל.

הנחיות National Heart, Lung and Blood Institute להערכת השמנת-יתר וסיכונים לבביים, תומכות בהערכת היקף המותניים כמו גם ערכי BMI. באחד המחקרים, היקף מותניים לא ניבא את הסיכון באופן מהימן כמו יחס מותניים-לגובה, אך נראה כי היה עדיף על-פני הערכת BMI.

J Clin Endocrinol Metab 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גורמי סיכון לאשפוז חוזר בתוך חודש של חולים עם כף רגל סוכרתית (Foot Ankle Surg)

    גורמי סיכון לאשפוז חוזר בתוך חודש של חולים עם כף רגל סוכרתית (Foot Ankle Surg)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Foot and Ankle Surgery עולים מספר גורמי סיכון לאשפוז חוזר בתוך 30 ימים לאחר אבחנה של כף רגל סוכרתית, כולל בית החולים בו אושפז החולה לראשונה, זיהום אתר ניתוחי, אלח-דם והיפרדות הגדם. כף רגל סוכרתית הינה סיבוך אפשרי של סוכרת, עם שיעורי הימצאות כיב של 6.3%. אשפוזים חוזרים לבית החולים […]

  • רמות אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם מנבאות סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    רמות אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם מנבאות סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוז אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לסוכרת הריונית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ריכוזי אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם ובאמצע ההיריון ובין הסיכון לאבחנה של סוכרת הריונית. החוקרים מדדו את ריכוזי אלבומין מסוכרר […]

  • מה בין דפוסי פעילות גופנית ובין היפוגליקמיה לילית בצעירים עם סוכרת מסוג 1? (J Clin Endocrinol Metab)

    מה בין דפוסי פעילות גופנית ובין היפוגליקמיה לילית בצעירים עם סוכרת מסוג 1? (J Clin Endocrinol Metab)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי פעילות גופנית מאומצת יומית מלווה בירידה ברמות הסוכר בדם ועשויה להוביל לעליה בסיכון לאירועי היפוגליקמיה, בפרט עם מינוני אינסולין יומיים גבוהים. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להבין טוב יותר את האינטראקציות בין דפוסי פעילות גופנית שונים, ריכוזי סוכר ממוצע והיארעות אירועי היפוגליקמיה […]

  • דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת סיבים משפיעה על המטבוליזם של המעי הדק ומעודדת שחרור הורמון מעי מדכא-תאבון, PYY (או Peptide Tyrosine Tyrosine), יותר מדיאטה דלת-סיבים, זאת ללא תלות בהרכב המזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה דלת סיבים ועתירת סיבים על שחרור הורמוני מערכת עיכול, כולל PYY ו-GLP-1. […]

  • היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב- Romosozumab (איבניטי) מלווה בעליה גדולה יותר בצפיפות העצם לעומת Teriparatide (טריפראטייד) לאחר שנה אחת, לצד שיעור גבוה יותר של חולים המשלימים תא הטיפול. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide. […]

  • ההשפעה של פעילות גופנית על דיכאון וחרדה בנשים לאחר-מנופאוזה (BMC Public Health)

    ההשפעה של פעילות גופנית על דיכאון וחרדה בנשים לאחר-מנופאוזה (BMC Public Health)

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי פעילות גופנית עשויה לסייע בהקלה על תסמיני דיכאון בנשים לאחר-מנופאוזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פעילות גופנית זוהתה כטיפול תא-תרופתי מבטיח להקלה על דיכאון, אך עדיין קיימת מחלוקת באשר לסוג הפעילות היעיל ביותר. מטרתם כעת הייתה להשוות ולדרג את […]

  • יעילות ובטיחות Linvoseltamab לטיפול במיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת (J Clin Oncol)

    יעילות ובטיחות Linvoseltamab לטיפול במיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-Linvoseltamab במינון 200 מ”ג הוביל לתגובה עמוקה וממושכת, עם חציון משך תגובה של 29.4 חודשים בחולים עם מיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת, עם פרופיל בטיחות סביר. החוקרים מסבירים כי מדובר במחקר בשלב I/II הראשון בבני אדם להערכת […]

  • גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת פרקינסון בגיל מוקדם זוהה, תגלית שמומחים מאמינים כי תהיה לה השלכות קליניות חשובות בעתיד הלא רחוק, כך עולה מכנס האקדמיה האירופאית לנוירולוגיה 2024

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה