בגלל השמנת היתר שינויים ברמות הכולסטרול ובעישון לא הביאו לשינוי בסיכון הקרדיווסקולארי בעשורים האחרונים (מתוך כנס American Heart Association)

מאת ד”ר בן פודה שקד 

                              

ממחקר חדש שהוצג בכנס השנתי של ה-American Heart Association (AHA) עולה כי על אף שיפורים שחלו בעשרים השנים האחרונות בהורדת הכולסטרול ובעישון בקרב גברים ונשים בארצות הברית, פרופיל הסיכון הקרדיווסקולארי הכולל נותר זהה. החוקרים מסבירים פלאטו זה על ידי אפידמיית השמנת היתר.

לדברי החוקרים, לא חל כל שינוי בפיזור פרופיל הסיכון הקרדיווסקולארי במהלך שני העשורים האחרונים. פירוש הדבר הינו כי נותר אותו שיעור של אנשים בעלי פרופיל גורמי סיכון מיטבי, אותו שיעור של אנשים המצויים בסיכון גבולי-גבוה, ואותו שיעור של אנשים המצויים בסיכון קרדיווסקולארי גבוה. ניתן היה לצפות כי בעקבות 20 שנים של התערבות אינטנסיבית בבריאות הציבור יחול שינוי במאזן זה, הם מוסיפים, אולם נתוניהם מראים אחרת.

תוך שימוש במידע ממאגר הנתונים National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES), שנאסף בין השנים 1988 ו-1994 (NHANES III) ושוב בין השנים 2005-2006, החוקרים התבוננו בנתונים ביחס לערכי לחץ הדם, רמות הגלוקוז בצום, רמות הכולסטרול מסוג LDL ומצב העישון במטרה לרבד את המשתתפים במחקר (בגילאי 20 עד 75 שנים) כבעלי גורמי סיכון מיטביים, גבוליים או גבוהים. למרבה ההפתעה, אחוז הנבדקים בכל קטגוריה נותר כמעט קפוא במקומו. שיעורים אלו עמדו על 6.6% (פרופיל סיכון מיטבי), 39.6% (פרופיל סיכון גבולי) ו-53.8% (פרופיל סיכון גבוה) בתקופת המעקב הראשונה, ועל 7.5%, 37.3% ו-55.2%, בהתאמה, בתקופת המעקב השנייה.

החוקרים מציינים כי על מנת להבין טוב יותר את היעדר השיפור במדד זה, ביקשו לבחון שמא חלו שינויים מעכבים ביחס לגורמי הסיכון הפרטניים. עלה בידם להראות כי מספר הנבדקים בקטגוריית הסיכון המיטבי ביחס לעישון ורמות LDL עלה עם השנים, בעוד שמספר הנבדקים בעלי סיכון גבולי הלך וירד (מספר הנבדקים בעלי סיכון גבוה ביחס לגורמי סיכון אלו נותר כשהיה). באשר לרמות הגלוקוז בצום ולחץ הדם, לעומת זאת, נצפתה מגמה הפוכה: חלה ירידה במספר הנבדקים שרובדו כבעלי סיכון מיטבי ועלייה במספר אלו שרובדו כבעלי סיכון גבולי או גבוה. החוקרים מבקשים להזכיר כי רמות הסוכר בדם ולחץ הדם קשורים שניהם בצורה הדוקה להשמנת יתר. הם מוסיפים כי במהלך אותה תקופה של מעקב, מדד מסת הגוף (BMI) עלה מ-26.6 ל-28.7 kg/m2.

החוקרים מספרים כי בתחילת המחקר ציפו לראות שינוי חיובי, אולם במקום זאת נותר איזון של הסיכון בין שתי תקופות המעקב. הם מאמינים כי לולא ההשפעות של השמנת יתר, ניתן היה אולי למצוא שיפורים מסוימים בפרופיל גורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים בעשרים השנים האחרונות. לדבריהם, המסר הינו כי השמנת יתר מעכבת ככל הנראה את ההצלחה בהורדת הסיכון הקרדיווסקולארי.


החוקרים מבקשים להדגיש כי במחקרם זה בחנו רק את פרופיל גורמי הסיכון בקרב מבוגרים. הם משערים כי פרופיל גורמי הסיכון בעתיד רק ילך ויחמיר, וזאת בהינתן השיעורים הנוכחיים של השמנת יתר בגיל הילדות.

מתוך הכנס השנתי של ה-American Heart Association (AHA) שנערך בנובמבר 2009 באורלנדו, פלורידה.

 

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן