הידבקויות תוך־רחמיות (Intrauterine Adhesions – IUAs) הן מצב גינקולוגי שכיח הנגרם לרוב מפגיעה בשכבה הבזאלית של האנדומטריום, בעיקר לאחר פעולות תוך רחמיות כגון גרידות והפלות יזומות. מצב זה עלול להתבטא בהפרעות וסת, באי־פוריות, בהפלות חוזרות ובפגיעה בתפקוד הרבייתי. היסטרוסקופיה ניתוחית להפרדת ההידבקויות היא הטיפול הסטנדרטי, אך שיעור ההישנות לאחר הניתוח נותר גבוה.
בעבודה שפורסמה בעיתון Frontiers in Medicine בינואר 2026 הוצג מחקר רטרוספקטיבי שבוצע בבית חולים בסין. נכללו 384 נשים שעברו היסטרוסקופיה להפרדת הידבקויות בין השנים 2018–2021. מתוכן, 256 נשים שימשו כקבוצת בניית המודל ו־128 כקבוצת אימות חיצוני. המעקב נמשך שנה אחת, עם שיעור מעקב של 100%. שיעור ההישנות היה 20.31% בקבוצת בניית המודל ו־23.44% בקבוצת האימות.
לנוכח הקושי לחזות מי מהמטופלות תפתחנה הישנות, מטרת המחקר הייתה לזהות גורמי סיכון מרכזיים ולפתח כלי פשוט שיאפשר להעריך את הסיכון האישי להישנות לאחר הניתוח.
בניתוח הנתונים נמצאו ארבעה גורמי סיכון עיקריים להישנות: משך מחלה העולה על 12 חודשים ו־12 ימים, יותר משתי הפלות יזומות בעבר, יותר מפעולה תוך־רחמית אחת לפני הניתוח, והיקף הידבקויות של לפחות מחצית מחלל הרחם. לעומת זאת, גיל, מספר הריונות ולידות, מצב הווסת לפני הניתוח, סוג ההידבקויות וזמן הניתוח לא נמצאו קשורים באופן משמעותי להישנות.
בהתבסס על ארבעת גורמי הסיכון הללו פותח כלי גרפי פשוט (נומוגרמה), המאפשר לרופא לחשב בצורה מעשית את הסיכון האישי של מטופלת להישנות. לכל גורם סיכון ניתן ניקוד, וככל שמצטברים יותר גורמים כך עולה ההסתברות להישנות. לדוגמה, אישה עם משך מחלה ממושך ועם היסטוריה של יותר משתי הפלות תקבל ניקוד גבוה יותר, המתורגם לסיכון גבוה יותר להישנות. כאשר נבדק הכלי גם בקבוצת מטופלות נוספת, הוא הצליח להבדיל היטב בין נשים שפיתחו הישנות לבין נשים שלא. המשמעות הקלינית היא שניתן להשתמש במודל כדי לזהות מראש נשים בסיכון גבוה, להתאים להן מעקב צמוד יותר ואף לשקול אסטרטגיות מניעה נוספות לאחר הניתוח.
לסיכום, משך מחלה ממושך, ריבוי הפלות יזומות, ריבוי פעולות תוך רחמיות והיקף הידבקויות נרחב הם גורמי סיכון משמעותיים להישנות לאחר הפרדת הידבקויות תוך רחמיות. הנומוגרמה שפותחה מספקת כלי קליני פשוט ואינטואיטיבי להערכת סיכון אישית ולתכנון מעקב מותאם. עם זאת, מדובר במחקר רטרוספקטיבי חד־מרכזי, ונדרשים מחקרים פרוספקטיביים ורב־מרכזיים כדי לחזק את הממצאים ולהרחיב את יישומם הקליני.
ד”ר נורה גורכד שפסו, מומחית במיילדות, בגינקולוגיה ובאולטרסאונד, התמחות על בפריון ובהפריה חוץ גופית, רופאת אסתטיקה אינטימית תפקודית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!