לאחרונה פורסמה מטא-אנליזה בJama of Internal Medicine אודות הבדלים מגדרים בתמותה מאוטם  חד, STEMI, המטופל בהתערבות בצנתור דחוף (PPCI). (סיכום המאמר באי-מד, בקישור זה)

במחקרים שהוכללו היו כ-18,555 נשים ו-49,981 גברים. נמצא כי הסיכון לתמותה מכל סיבה במהלך אשפוז היה גבוה בנשים פי  2 מאשר בגברים, וכי  הסיכון לתמותה מכל  סיבה במהלך השנה לאחר האוטם היה גבוה פי  1.5 בנשים  מאשר בגברים. כשנעשה תקנון לגיל וגורמי סיכון, הקשר המגדרי לתמותה נחלש.

מדוע לנשים תוצאים גרועים יותר מגברים?

1)נשים מפתחות מחלה כלילית ואוטם חד בשריר הלב בגיל מבוגר מגברים. הן חולות יותר, ובעלות  שיעור גבוה יותר של  גורמי  סיכון: סוכרת, יתר לחץ דם,  ושומני  דם  מוגברים.

2) נשים מגיעות מאוחר יותר ( זמן מתחילת תסמינים לאנגיופלסטיה ראשונית ארוך סטטיסטית מובהק)  מגברים לקבלת טיפול רפואי מציל חיים.

האיחור הינו  שילוב של  פנייה מאוחרת של  הנשים לקבלת עזרה רפואית, ואבחון  מאוחר.

3) ההסתמנות הקלינית של  נשים קשה יותר (KILLIP CLASS ) בעת  האוטם החד.

4) נשים מקבלות משמעותית פחות מגברים טיפולים מצילי חיים (טיפול תרומבוליטי, צנתור טיפולי ראשוני ,תרופות נוגדות תסיות).

5) שיעור תופעות  דמם, סיבוכי צנתור וסיבוכים אחרים גבוה יותר בנשים.

כלומר לא ההבדל  הגנטי בין  נשים  וגברים מוביל לתמותה מוגברת מאוטם  חד, אלא היותן מבוגרות וחולות יותר, בשילוב הגעה מאוחרת לקבלת טיפול מציל חיים , ושיעור סבוכים גבוה ,מסבירים  את ההבדל המגדרי.

מחברי המאמר מסכמים כי כיוון שחלק גדול  מהגורמים הנ”ל הם  בני שינוי, וכי יש משמעות רבה הן לאבחון גורמי  סיכון כבר בגיל  צעיר, וטיפול  מיטבי מוקדם, כמו גם לשיפור האבחון והטיפול  הניתנים  לנשים.

על מנת לשפר הפער המגדרי, יש לשפר אבחון  וטיפול בגורמי  סיכון מסורתיים, ולעודד הרגלי  חיים  בריאים (הימנעות מעישון, שמירה על  משקל  תקין  ופעילות  גופנית קבועה). כמו כן, יש להגביר המודעות לעובדות נוספות, שלחלק מהציבור כולל הרפואי,  הינן  פחות מוכרות:

1.לנשים גורמי  סיכון ייחודיים הניתנים לאיתור מוקדם.  תקופת  ההיריון מהווה “מבחן מאמץ” ובה ניתן לאתר נשים שהן  בסיכון לפתח מחלת לב וכלי  הדם (נשים  שפתחו  סוכרת הריונית/ יתר לחץ  דם  הריוני / רעלת  או  קדם  רעלת / עליית  משקל קיצונית למשל)-

לאחרונה פורסמה סקירה גדולה בcurrent opinion of cardiology

סקירה זו  חושפת  את  הקשר בין “התנהגות “האישה בהיריון לסיכוייה לפתח התקף  לב או  שבץ  מוחי בעתיד.

הכרת  נתונים אלה עי ציבור הנשים  והצוות המטפל יכול  לסייע באיתור  מוקדם  של נשים עם  פרופיל מסוכנות לתחלואה לבבית.

2 . לבריאות לב בנשים השפעה ניכרת הורמונאלית– סביב  הפסקת  המחזור החודשי  ולאחריו,  עולה שיעור יתר לחץ  דם,  סוכרת, כולסטרול  מוגבר והשמנה בקרב הנשים, ובהתאם  עולה התחלואה הלבבית . בגיל  זה חשוב לערוך  “  הערכת סיכון ” עדכנית, ולטפל בגורמי הסיכון כמו  גם  לעודד אורח חיים  בריא.

בנוסף, יש חשיבות רבה להעלאת מודעות התחלואה הלבבית בקרב הנשים כמו  גם הכרת תסמיני התקף  לב (לרבות הייחודים לנשים “  לא טיפוסיים”), וזאת  על מנת  לקצר העיכוב באבחון  וקבלת טיפול רפואי  מהיר.

לאור חשיבות הנושא, וכאמצעי  לקדם בריאות לב וכלי  הדם בנשים יערך  בדצמבר -10/12/2014,בסינמה סיטי, כנס מקצועי ראשון  מסוגו של  מחלות  לב בנשים.

מטרת  כנס זה, בו  ירצו מומחים מהשורה הראשונה מהארץ ומח”ול, ליצור חיבור בין קהל  המטפלים בנשים לאורך  חייהן  (גניקולוגים , רופאי משפחה ,וקרדיולוגים) ודיאלוג רפואי  שהאישה מרכזו.

מטרה נוספת היא להעלות מודעות בקרב הציבור בכלל והנשים בפרט, לאיתור וטיפול מוקדמים בגורמי סיכון , כמו גם העלאת מודעות לתסמיני  התקף  לב ואירוע מוחי בנשים , ושיפור זמני  הגעה לקבלת  טיפול רפואי.

(*) ד”ר אביטל (טלי) פורטר,  בוגרת  הפקולטה לרפואה אוניברסיטת בן  גוריון . מומחית לרפואה פנימית ולקרדיולוגיה, מרצה בפקולטה לרפואה סאקלר באוניברסיטת תל אביב ומנהלת  אשפוז קרדיולוגיה (ביניים-לב) , והמרכז לבריאות לב האישה, במרכז רפואי  רבין- בילינסון,  פתח תקווה.