הסיכון לממאירות בנוכחות פוליפים ברירית הרחם (Am J Obstet Gynecol)

חוקרים מדנמרק מדווחים במאמר חדש שפורסם ב-American Journal of Obstetrics and Gynecology כי פוליפים ברירית הרחם אינם מהווים נגע מקדים אמיתי לממאירות.

לדברי החוקרים, הקשר הניכר עם קרצינומה של רירית הרחם נובע מהטיה אבחנתית בנשים סימפטומטיות עם דימומים, ולא מפוטנציאל מוגבר לממאירות.

במחקר הרטרוספקטיבי בחנו החוקרים אם פוליפים ברירית הרחם מהווים נגע מקדים לממאירות. החוקרים העריכו את שיעורי SIR (Standardized Incidence Ratio) של קרצינומה של רירית הרחם ב-1467 נשים עם פוליפים ברירית הרחם וב-1138 נשים עם ליומיומה, שאובחנו בין 2002 ו-2007. החוקרים חישבו את SIR כיחס בין שיעור מקרי קרצינומה של רירית הרחם שנצפה במחקר ובין השיעור הצפוי, בהתאם לשיעורי הספציפיים לגיל.

125 מבין 1467 הנשים (8.5%) עם פוליפים ברירית הרחם ו-133 מבין 1138 הנשים (11.7%) עם ליומיומה של הרחם אובחנו עם קרצינומה של רירית הרחם. בקרב נשים עם פוליפים ברירית הרחם תועד SIR נמוך משמעותית קרצינומה של רירית הרחם, בהשוואה לנשים עם ליומיומה (הערכה שמרנית: 13.8 לעומת 35.4, בהתאמה; הערכה ליברלית: 8.0 לעומת 19.1, בהתאמה).

הסיבה הנפוצה ביותר להערכת מטופלת לנוכחות פוליפים ברירית הרחם עם או בלי קרצינומה של רירית הרחם הייתה דימום רחמי אבנורמלי. עם זאת, תופעה זו הייתה נפוצה הרבה יותר עם פוליפים ברירית הרחם הקשורים בממאירות של רירית הרחם.

החוקרים מציינים כי דימום רחמי אבנורמלי קיים הן בנוכחות פוליפים ברירית הרחם והן בנוכחות קרצינומה של רירית הרחם, ומוביל להערכה היסטולוגית של רירית הרחם. הערכה זו עשויה להוביל לאבחון פוליפים ברירית הרחם וממאירות נלווית.

פוליפים ברירית הרחם וליומיומה הינם מדדים לסיכון/סמנים לנוכחות קרצינומה של רירית הרחם בנשים סימפטומטיות. הממצאים הפתולוגיים של פוליפים ברירית הרחם מספקים תמיכה נוספת להעדר הפוטנציאל הממאיר המוגבר של פוליפים ברירית הרחם.

Am J Obstet Gynecol 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

מקור: degruyterbrill
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|07/06/2026

אפילו שחיתוך מושהה של חבל הטבור (Delayed Cord Clamping – DCC) הוא סטנדרט הטיפול המקובל עבור יילודים חיוניים בזכות יתרונותיו הקליניים כגון הגדלת נפח הדם ושיפור רמות ההמוגלובין, יישומו ביילודים שאינם חיוניים שרוי במחלוקת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן