מטופלות הסובלות מבעיות אורו–גינקולוגיות מתלוננות כמעט באופן קבוע על תסמינים הקשורים למערכת השתן כגון: תכיפות במתן שתן, דחיפות, צריבה במתן שתן ותחושת אי שליטה על מתן שתן.

תלונות אלו, הקשורות לבעיות כרוניות שונות במערכת השתן, הן גם תלונות קלאסיות של דלקת חריפה בדרכי שתן.

לאבחון מדויק של זיהום בדרכי השתן יש חשיבות לא רק עקב הצורך בטיפול אנטיביוטי, אלא גם על מנת למנוע סיבוכים נלווים של דלקת בדרכי השתן.

אין זה נדיר כלל כי המטופלת פונה אל הרופא כאשר התסמינים מאד מטרידים אותה והיא דורשת טיפול מהיר ויעיל. כך מוצא את עצמו הרופא מתלבט האם לתת טיפול אנטיביוטי אמפירי (רק על סמך תלונותיה ובדיקה גופנית) על מנת לתת מענה מהיר לתסמינים של האישהובכך להסתכן במתן טיפול אנטיביוטי מיותר, או להנחות את המטופלת לבצע תחילה תרבית שתן, להמתין לתוצאה ולתת טיפול אנטיביוטי רק במידה ויש צמיחה של חיידק בתרבית.

אחד הכלים העומדים באופן מיידי לרשות הרופא הינו בדיקת “מקלון השתן” (Dipstick)

תבחין זה נועד לזהות בקטריאוריה.

על אף היתרונות המרובים מחיר נמוך, פשטות ביצוע הבדיקה וקבלת תשובה מיידית ולמרות עבודות התומכות באמינותה בזיהוי בקטראוריאה עדיין נפוץ הנוהג של שליחת תרבית שתן וטיפול על סמך תוצאות התרבית.

מובן כי במידה ולבדיקת ה–  Dipstick   יש אכן רגישות וסגוליות גבוהים לזיהוי בקטריאוריה, ניתן לחסוך זמן רב ומשאבים ניכרים. עד כה לא פורסמו נתונים אודות יעילות שיטה זו בנשים הסובלות מבעיות בדרכי השתן.

שיטות

דגימות שתן של כל הנשים שעברו הערכה אורודינמית נבדקו על ידי  Dipstick  בנוסף נשלחה דגימת השתן לבדיקת שתן כללית, בדיקת שתן במיקרוסקופ ולתרבית. על פי התוצאות חושבה הרגישות והסגוליות של התבחינים השונים.

תוצאות

במחקר נכללו 601 נשים אודותיהן היה מידע זמין.

שכיחות הזיהומים בדרכי השתן (תרבית חיובית) היה 8.6% כאשר המחוללים העיקרים היו

E. coli (76.5%), K. pneumoniae ( 15.7%(, ו- P. mirabilis (5.9%(.

הרגישות והסגוליות של תבחין הניטריטים ב- dipstick היו (95% CI, 0.31-0.66) 10.5 ו- 0.991 (95% CI, 0.974-0.998), בהתאמה. הערך המנבא, החיובי והשלילי (positive and negative predictive values), היו בהתאמה 430.8 ו- 0.956. מדדים נוספים כדוגמת המטוריה,  leukocyte esterase (LE),, pyuria ועוד.  בנוסף, שילובים שונים של מדדים אלה נמצאו נחותים מבחינת רגישותם וסגוליותן לזיהוי בקטראוריה בהשוואה לתבחין הניטריטים.

דיון

נמצא אפוא כי לתבחין הניטריטים המבוצע ב- dipstick יש סגוליות גבוהה. לא היה תבחין או צרוף תבחינים שאפשר זיהוי טוב יותר של בקטריאוריה יחסית לתבחין הניטריטים.

רגישות תבחין הניטריטים הייתה נמוכה יחסית לסגוליות, שכן התבחין מבוסס על יכולתו של האורגניזם לחזר ניטראט לניטריט. ואולם, לא לכל החיידקים המחוללים דלקות בדרכי השתן מבטאים אנזים היכול לבצע פעולה זו ( Nitrate Reductase).

לפיכך מסקנת החוקרים היא כי בנשים עם מחלות אורוגינקולוגיות ועם dipstick חיובי לניטריטים אין צורך לבצע תרבית שתן וניתן לתת טיפול אנטיביוטי על סמך ממצאים אלו בלבד. נשים אשר בבדיקת שתן לא נמצאו ניטריטים יש להפנות, לדעת הכותבים, לביצוע תרבית שתן.

למחקר זו חשיבות רבה שכן הוא נועד לפתור בעיה קלינית נפוצה ביותר בה נתקל רופא נשים כמעט מידי יום ביומו. יתרונו הגדול של המחקר בפשטותו על אף ששיטות המחקר פשוטות להפליא, הן מתאימות  ביותר על מנת לענות על השאלה המחקרית. יתר על כן, לאור נתונים אלו ייתכן וניתן לבצע השלכה מהמסקנות גם לגבי מצבים אחרים, למשל נשים עם תלונות אורינריות במהלך ההריון .

יחד עם זאת למחקר גם מספר חסרונות. נוכח ערך מנבא חיובי של 0.84 ברור כי לכ- 16% מהנשים עם ניטריטים חיוביים אין בקטריאוריה. בנוסף, שיטה זו איננה מתאימה לנשים עם דלקות חוזרות בדרכי השתן מצבים בהם יש צורך בתרבית שתן לצורך זיהוי החיידק (חיידקים). בנוסף, מקלוני ה- dipstick חשופים לפגיעות מפגיעות שונות, ותנאי השמירה עליהם אינם תמיד מיטביים. לבסוף יש לזכור כי בחלק נכבד מהמקומות הקריאה מה- dipstick נעשית על ידי אנשי צוות, ולאו דווקא על ידי מכשיר ייעודי. לפיכך ייתכנו טעויות אנוש שעלולות להשפיע על פיענוח התוצאה ואופן הטיפול.

David D. Rahn, MD, Muriel K. Boreham, MD, Katrina E. Allen, MD, Mikio A. Nihira, MD, Joseph I. Schaffer, MD American Journal of Obstetrics and Gynecology (2005) 192, 13768