פיזיותרפיה עשויה לשפר את תוצאותיהם של ניתוחים גניקולוגיים

תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן ואימונים של שרירי המעי ושלפוחית השתן עשויים להפחית את שכיחות מקרי הסימפטומיים החדשים המופיעים בדרכי השתן לאחר ניתוחים ולהעלות את איכות החיים בקרב נשים העוברות ניתוח בשל צניחה ו/או אי שליטה בצרכים. זאת על-פי תוצאות מחקר אקראי פרוספקטיבי שהוצגו במפגש השנתי של ה-American Association of Gynecologic Laparoscopists.

אחת החוקרות, Sharon Jarvis, מסבירה בראיון כי חלק מהנשים זקוקות לניתוח חוזר משום שהניתוח הראשון נכשל או לא שמר על תוצאותיו לאורך הזמן המצופה. היא מציינת כי אימון החולות באמצעות פיזיותרפיה לפני ביצוע הניתוח עשוי לשפר את תוצאות הניתוח ואת איכות חייהן.

היא מסבירה כי מטרת המחקר היתה לבדוק האם אימון שרירי רצפת האגן ואימון המעי ושלפוחית השתן עשויים להוביל להפחתה בסימפטומי השלפוחית לאחר הניתוח ולצמצם את רפלקס ה-perineum וכך להפחית את המאמץ בעת הטלת שתן או צואה. היא מציינת כי המטרה היתה לצפות בהארכת משך ההשפעה של הניתוח.

החוקרים בדקו את התוצאות בקרב 60 נשים שעברו ניתוח בשל צניחה ו/או אי-שליטה בצרכים וחילקו אותן באקראי לקבלת טיפול פיזיותרפי (30 נבדקות) או לקבוצת ביקורת (30 נבדקות).

פיזיותרפיה לפני הניתוח כללה אימונים לחיזוק שרירי רצפת האגן לפני שיעול או התעטשות ואימונים בטכניקות להמנעות ממאמץ במהלך הטלת שתן או צואה. אימוני שרירי רצפת האגן ואימוני טכניקות הטלת השתן והצואה תוגברו לאחר הניתוח וכעבור 6 שבועות.

התוצאות שנאספו בשבוע ה-12 לאחר הניתוח הראו ירידות משמעותיות בנזילות בקבוצת הפיזיותרפיה (62cm2, 95%CI 28-97cm2,P < .001) ובקבוצת הביקורת (32cm2, 95%CI 6-58cm2,P < .02).

בעוד שיפור משמעותי בדרוג הממוצע של סימפטומי מערכת השתן בהשוואה למצב בתחילת הניסוי נצפה בקבוצת הפיזיותרפיה (6.3; 95% CI, 4.1- 8.5; P < .0001) ובקבוצת הביקורת (2.4; 95% CI, 0.3 – 4.7; P = .03), ההשפעה היתה גדולה משמעותית בקבוצת הפיזיותרפיה בהשוואה לקבוצת הביקורת (P = .02).

דרוגי איכות החיים עלו משמעותית בהשוואה למצב בתחילת הניסוי בקבוצת הפיזיותרפיה (בממוצע 214; 95%CI, 124 – 304; P = .0001), אך לא בקבוצת הביקורת (בממוצע 4747; 95%CI, 26 to 120; P = .19). אימוני הפיזיותרפיה יצרו שיפור משמעותי בדרוגי איכות החיים בהשוואה לקבוצת הביקורת (הבדל ממוצע 181; 95%CI, 55 – 279; P = .004). 

החוקרת מסבירה כי נמצא שבנשים בקבוצת הטיפול הופיע שיפור משמעותי באיכות החיים ושיפור משמעותי סטטיסטית בסימפטומי מערכת השתן כתוצאה ממתן ההתערבות הטיפולית. היא מסכמת כי נשים העומדות לעבור ניתוח מסוג זה יפיקו תועלת ממתן פיזיותרפיה לפני הניתוח וממתן אימוני תגבור לאחר הניתוח.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

מקור: degruyterbrill
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|07/06/2026

אפילו שחיתוך מושהה של חבל הטבור (Delayed Cord Clamping – DCC) הוא סטנדרט הטיפול המקובל עבור יילודים חיוניים בזכות יתרונותיו הקליניים כגון הגדלת נפח הדם ושיפור רמות ההמוגלובין, יישומו ביילודים שאינם חיוניים שרוי במחלוקת

החייאת ילדים; השוואה בין ההנחיות האמריקאיות לאירופיות

החייאת ילדים; השוואה בין ההנחיות האמריקאיות לאירופיות

מקור: Neonatology
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|01/06/2026

החוקרים סיכמו את ההבדלים ואת נקודות ההסכמה בין הנחיות ההחייאה ביילודים לשנת 2025 של איגוד הלב האמריקאי והאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AHA-AAP) לבין אלו של מועצת ההחייאה האירופית (ERC)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן