Nutritional/Metabolic

דיאטה קטוגנית דלה מאוד בקלוריות משפרת במהירות רמות טסטוסטרון בגברים שמנים ללא-סוכרת (Andrology)

במאמר שפורסם בכתב העת Andrology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי דיאטה קטוגנית דלה מאוד בקלוריות משפרת במהירות רמות טסטוסטרון כולל על-רקע ירידה במשקל בגברים שמנים, ללא-סוכרת, בפרט בנוכחות היפוגונאדיזם על-רקע השמנה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיאטה קטוגנית דלה מאוד בקלוריות עשויה להביא לירידה משמעותית קלינית במשקל הגוף במטופלים עם השמנת יתר. היפוגונאדיזם פונקציונאלי מהווה הפרעה הורמונאלי נפוצה הקשורה בהשמנה והצטברות שומן ויסארלי, המתאפיינים ברמות טסטוסטרון נמוכות ורמות LH תת-אופטימאליות.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעות המוקדמות של דיאטה קטוגנית דלה מאוד בקלוריות על רמות טסטוסטרון כולל בדם בגברים שמנים וללא-סוכרת.

מדגם המחקר כלל 22 גברים עם השמנת-יתר (גיל ממוצע של 39.3 שנים; מדד מסת גוף ממוצע של 38.2 ק”ג/מ2) אשר הקפידו על דיאטה קטוגנית דלה מאוד בקלוריות למשך 28 ימים. מדדים אנתרופומטריים והורמונאליים נבחנו לפני, במהלך ולאחר ההתערבות התזונתית.

לאחר 7 ו-28 ימים תחת דיאטה קטוגנית דלה מאוד בקלוריות, נרשמה ירידה משמעותית וממושכת במשקל הגוף, מדד מסת הגוף, מסת שומן, רמות סוכר בדם, אינסולין ומדד HOMA בהשוואה לתחילת המחקר. רמות טסטוסטרון כולל עלו משמעותית לאחר 7 ימים (35 ננוגרם/ד”ל) ולאחר 28 ימים (74 ננוגרם/ד”ל) תחת דיאטה קטוגנית דלה מאוד בקלוריות.

מעבר לרמות טסטוסטרון כולל, תועדה עליה משמעותית ברמות SHBG לאחר 7 ימים (2.1+) ולאחר 28 ימים (7.7+). עם זאת, הן רמות טסטוסטרון חופשי מחושב והן רמות LH לא השתנו לאחר 7 או 28 ימים של דיאטה קטוגנית דלה מאוד בקלוריות.

לאחר הפסקת דיאטה קטוגנית דלה מאוד בקלוריות, גברים עם היפוגונאדיזם השיגו אחוז גדול יותר של ירידה במשקל הגוף (8.5%), ירידה גדולה יותר במשקל (9.94- ק”ג), מסת שומן (7- ק”ג), היקף מותניים (6.31- ס”מ) ושיפור גדול יותר במשק הסוכר בדם (8.75- מ”ג/ד”ל) בהשוואה לגברים ללא היפוגונאדיזם. יתרה מזאת, בקרב אלו עם היפוגונאדיזם תועדה עליה גדולה יותר ברמות טסטוסטרון כולל (98.12 ננוגרם/ד”ל) בהשוואה לאלו ללא היפוגונאדיזם.

ממצאי המחקר תומכים בעליה מהירות ברמות טסטוסטרון כולל בגברים שמנים ללא-סוכרת תחת דיאטה קטוגנית דלה מאוד בקלוריות.

 

Andrology, Dec 2, 2022

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אלכוהול מעלה את הסיכון לגאוט בשני המינים אך בצורה בולטת יותר בגברים (JAMA Netw Open)

    אלכוהול מעלה את הסיכון לגאוט בשני המינים אך בצורה בולטת יותר בגברים (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי צריכה רבה יותר של אלכוהול מלווה בסיכון מוגבר לגאוט, כאשר העלייה בסיכון בולטת יותר בגברים לעומת נשים. הבדלים תלויי-מגדר אלו עשויים לנבוע מהבדלים בסוגי האלכוהול ששותים גברים ונשים ולא מהבדלים ביולוגיים. מחקר העוקבה הפרוספקטיבי בחן את הקשר בין צריכה כוללת וספציפית של אלכוהול ובין הסיכון […]

  • הגבלת צריכת מלח עשויה לסייע במניעת פרפור פרוזדורים (JAMA Netw Open)

    הגבלת צריכת מלח עשויה לסייע במניעת פרפור פרוזדורים (JAMA Netw Open)

    הפחתת צריכת מלח בחולים עם צריכת נתרן יומית גבוהה ובסיכון גבוה לפרפור פרוזדורים עשויה להפחית את הסיכון להיארעות הפרעת הקצב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מסבירים כי אין מחקרים רבים להערכת הקשר בין צריכת נתרן ובין הסיכון לפרפור פרוזדורים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין צריכת […]

  • מנות דחף של חיסון כנגד קורונה עשויות לקצר את המחזור החודשי בנערות (J Adolescent Health)

    מנות דחף של חיסון כנגד קורונה עשויות לקצר את המחזור החודשי בנערות (J Adolescent Health)

    מנת דחף של חיסון כנגד קורונה מלווה במחזורי ווסת קצרים יותר בנערות מתבגרות במהלך ארבעת החודשים לאחר קבלת החיסון, בפרט באלו שהיו בשלב הפוליקולארי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Adolescent Health. החיסון לא השפיע על הדימום, כאב, או תסמינים אחרים של המחזור החודשי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיווחים אודות שינויים במחזור […]

  • צריכת חלבון סויה לפני השינה עשויה לשפר את איכות השינה (מתוך כנס NUTRITION)

    צריכת חלבון סויה לפני השינה עשויה לשפר את איכות השינה (מתוך כנס NUTRITION)

    צריכה גבוהה יותר של חלבון, בפרט סויה, כחצי שעה לפני השינה מלווה בשיפור איכות השינה בקשישים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך כנס NUTRITION. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עם הגיל חלה ירידה באיכות השינה, כאשר איכות שינה ירודה מלווה במכלול סיכונים רפואיים, כולל סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. לפיכך, הם ביקשו לבחון […]

  • תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר להפרעות אכילה (J Clin Endocrinol Metab)

    תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר להפרעות אכילה (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות (Polycystic Ovary Syndrome,או PCOS) סיכון מוגבר להפרעות אכילה מסוימות, כולל בולימיה נרבוזה, הפרעות אכילה בולמוסית ואכילה לא-מסודרת, ללא תלות במשקל גופן, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סקירה שיטתית קטנה ומטה-אנליזה הדגימו סיכון מוגבר להפרעות אכילה מכל-סוג […]

  • חשיפה תוך-רחמית למטפורמין אינה מעלה את הסיכון להפרעות נוירו-התפתחותיות בילדות (Am J Obstet Gynecol)

    חשיפה תוך-רחמית למטפורמין אינה מעלה את הסיכון להפרעות נוירו-התפתחותיות בילדות (Am J Obstet Gynecol)

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חשיפה תוך-רחמית למטפורמין אינה מלווה בעליה בסיכון לסיבוכים נוירו-התפתחותיים בילדים עד גיל 14 שנים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין טיפול במטפורמין בזמן היריון ובין התוצאות הנוירו-התפתחותיות בצאצאים. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי MEDLINE, Embase […]

  • הטיפ השבועי עם פרופ' איתמר רז: כל מה שצריך לדעת על השמנה

    הטיפ השבועי עם פרופ' איתמר רז: כל מה שצריך לדעת על השמנה

    שלום וברוכים הבאים לפרק של “טיפ מחדר הרופא”.  היום נעסוק בשאלות בנושא השמנה – מה משפיע יותר על התפתחות השמנה: הגנטיקה או הסביבה, האם השמנה היא תמיד מחלה ולמה יש שינוי בצורת ההשמנה לאחר גיל המעבר? בפרק זה נבחן את תפקידי הגנטיקה והסביבה בהתפתחות השמנת יתר, ננסה להבין איך הם משתלבים זה בזה, ונשמע מפרופסור […]

  • דיאטה עתירה במזון מעובד מלווה בסיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום (Gastroenterology)

    דיאטה עתירה במזון מעובד מלווה בסיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום (Gastroenterology)

    דיאטה עתירת מזון מעובד שנקשרה עם חותמת מיקרוביאלית של סרטן מעי גס ורקטום מצויה בקורלציה חיובית עם סיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום, בפרט גידולים עם עדות ל-Fusobacterium nucleatum, זן pks של Escherichia coli ו-ETBF (או Enterotoxigenic Bacteroides fragilis). ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נכון להיום, אין מחקרים להערכת ההשפעה של דפוס תזונה (במקום רק […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה