תוספות למזון קשורות לסיכון מוגבר לסרטן (2021 San Antonio Breast Cancer Symposium)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

מחקר חדש שהוצג בסימפוזיון לסרטן השד בסן אנטוניו 2021 ובוסס על המחקר הצרפתי  NutriNet-Santé על 171,000 אנשים והחל בצרפת בשנת 2009 כדי לחקור קשרי תזונה ובריאות, הראה כי תוספי מזון כניטרטים וניטריטים, ממתיקים מלאכותיים (במיוחד אספרטיים ואססולפאם-K), וחומצות שומן טראנס קשורות לסיכון מוגבר לסרטן.

ניטרטים וניטריטים משמשים בבשרים מעובדים כדי להגדיל את חיי המדף ולהימנע מגדילת חיידקים. החוקרים בחנו צריכת ניטריטים וניטרטים באמצעות רשומות תזונתיות המקושרות למאגר מידע מקיף של הרכב מזון. מדד התוצאות העיקרי של המחקר היה קשרים בין חשיפות לניטריט וניטרט לבין הסיכון לסרטן (בכלל ולפי אתרי הסרטן העיקריים). במהלך המעקב, אובחנו 966 מקרי סרטן שד ו-400 מקרי סרטן ערמונית מבין 3,311 מקרי סרטן ראשוניים. הסיכון לסרטן השד היה מוגבר (HR = 1.24 [1.03-1.48], P = 0.02) בקרב צרכני ניטרטים מתוספי מזון, במיוחד עם צריכת אשלגן חנקתי (HR = 1.25 [1.04-1.50], P = 0.01). סיכון מוגבר לסרטן הערמונית היה קשור לניטריטים (HR = 1.58 [1.14-2.18], P = 0.008), במיוחד עבור נתרן ניטריט (HR = 1.62 [1.17-2.25], P = 0.004). ניטרטים וניטריטים ממקורות טבעיים לא היו קשורים באופן מובהק לסיכון גבוה יותר לסרטן, אמר החוקר הראשי.

בנוסף בדיקת הקשר בין צריכת חומצות שומן טראנס מצאה בסך הכל 3,374 מקרי סרטן (982 שד, 405 ערמונית) באוכלוסייה כוללת של 104,909. צריכה תזונתית של TFAs הייתה קשורה לסיכון גבוה יותר לסרטן הערמונית (יחס סיכונים: 1.27, 1.11-1.77, P = 0.005). כמו כן, צריכת חומצות שומן הייתה קשורה לסיכון כללי מוגבר לסרטן (1.16, 1.02-1.32 P = 0.07,), במיוחד איזומרי חומצה לינולאית מצומדים (CLA) (1.19, 1.04-1.36 P = 0.04). קשרים אלו נצפו במיוחד עבור סרטן השד (1.06-1.72, P = 0.01; CLA: 1.29, 1.00-1.66 P = 0.048), בייחוד לפני גיל המעבר (CLA: 2.013, 1.25-3.23 P = 0.003).

תזונה, יחד עם הימנעות מצריכת טבק, היא אחד מגורמי הסיכון העיקריים הניתנים לשינוי הגורמים למחלות כרוניות. “יש הרבה על כף המאזניים מבחינת מניעה. זה מצריך שילוב של פעולות ברמת הפרט לרמת הציבור על ידי יידוע הציבור באמצעות סימון מזון”, אמר החוקר הראשי.

לכתבה ב-Medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן