גורמים המנבאים גישות לייעוץ תזונתי של סטודנטים לרפואה בארה”ב (Am J Clin Nutr.)

ייעוץ תזונתי הניתן ע”י רופאים עשוי לשפר את הרגלי התזונה של המטופלים, אך אופי הייעוץ מושפע מהגישות והניסיון של הרופאים, דוגמאת החשיבות שהם עצמם מייחסים לייעוץ תזונתי שכזה.

מחקר חדש נועד לבחון את חשיבות הייעוץ התזונתי בעיניהם של סטודנטים לרפואה, לבחון את תדירות הייעוץ התזונתי, והרגלי צריכת פירות וירקות. 

במחקר השתתפו 2316 סטודנטים מבתי ספר לרפואה בארצות הברית, שמילאו שאלונים בשנה הראשונה, בזמן התחלת הסבב למחלקות ובשנה האחרונה ללימודים.

מהתוצאות עולה כי סטודנטים בתחילת דרכם ראו בייעוץ תזונתי מרכיב חשוב יותר (72%) בהשוואה לסטודנטים בשלב התחלת הסבב במחלקות (61%), או במהלך השנה האחרונה ללימודים (46%).

בעיניי אלו שעמדו לפני התמחות, הייעוץ התזונתי היווה מרכיב פחות משמעותי (p=0.0009), בעוד שהחשיבות בעיניי רופאים במסגרות רפואה ראשונית נותרה גבוהה באופן משמעותי (p=0.5).

נראה כי סטודנטיות ייחסו לייעוץ תזונתי חשיבות רבה, כמו גם אלו שצרכו כמות גדולה יותר של פירות וירקות, אלו שהאמינו במניעה ראשונית, או שטופלו ברופאים שעודדו מניעת מחלות, ואלו שהתכוונו להתמחות ברפואה ראשונית. רק 19% מהסטודנטים האמינו כי הם רכשו ניסיון מספיק בייעוץ תזונתי, 17% מהבכירים דיווחו כי הם ייעצו לעיתים קרובות למטופלים שלהם בנושאי תזונה.

סטודנטים שצרכו יותר פירות וירקות, האמינו כי אמינותם גדולה יותר אם הם שומרים על דיאטה נכונה, סטודנטים שאינם ממוצא אסייאתי או לבנים, או כאלו שתיכננו להתמחות ברפואה ראשונית, ייעצו בנושאי תזונה לעיתים קרובות יותר. סטודנטים לרפואה צרכו בממוצע 3.0 מנות פירות וירקות ביום, כמות שירדה עם הזמן.

לסיכום, חשיבות הייעוץ התזונתי בעיניי סטודנטים לרפואה בארצות הברית, איבדה מערכה עם ההתקדמות בבית הספר לרפואה, וסטודנטים לא ייעצו למטופליהם בנושאי תזונה לעיתים קרובות. החוקרים מוסיפים כי ייתכן ויש מקום להתערבויות במטרה לשפר את נושא הייעוץ התזונתי בקרב סטודנטים לרפואה.

Am J Clin Nutr. 2006 Sep;84(3):655-62

לידיעה ב-Pubmed

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן