חיזוק חומצה פולית מעלה ויטמין B באוכלוסיה בארצות הברית (Am J Clin Nutr)

רמות ויטמין B השתפרו משמעותית מאז שה-FDA הורה על חיזוק בחומצה פולית מוצרי דגנים ב-1998, דבר המועיל מאוד לאוכלוסיית ארה”ב.

חיזוק בפולאט הוא דוגמא כיצד ניתן לשפר את סטטוס הויטמין באוכלוסיה כולה באמצעות מדד יעיל, זול פשוט יחסית.

עם זאת, אין להתעלם מחשיבות התזונה המאוזנת, כיוון שיש מרכיבים חשובים אחרים במזון שיכולים להשפיע חיובית על הבריאות מלבד מולטיויטמין או ויטמינים המוספים למזון.

החוקרים השתמשו בנתונים שונים בכדי לבדוק פולאט בסרום ובתאי דם אדומים, ויטמין B-12 בסרום ורמות הומוציסטאין בפלזמה ורמות חומצה מתיל מלונית באוכלוסיה בארה”ב לפני ואחרי הוספת החומצה הפולית ב-1998.

בשנים 1999-2000 היתה עלייה משמעותית ברמות פולאט בסרום והתאי דם אדומים לעומת השנים 1988-1994 מ-12.5 ל-32.2 nmol/L ומ-392 ל-625 nmol/L בתאי הדם. ריכוזי B-12 בסרום עלו רק מעט, מ-344 ל-359 pmol/L בשנים אלו.

שינויים אלו היו קיימים בכל מין וקבוצה אתנית מלבד לויטמין B-12 בשחורים לא היספנים, מדווחים החוקרים בגיליון אוגוסט של American Journal of Clinical Nutrition.

שכיחות ריכוזי פולאט נמוכים בסרום (מתחת ל-6.8 nmol/L) ירדו מ-16% ל-0.5%, וירדו אף יותר בקרב נשים בגיל הפריון. שיפור דומה נראה בשכיחות פולאט בתאי דם אדומים.

שכיחות ריכוזי פולאט גבוהים עלתה מ-7% ל-43% בילדים מתחת לגיל 5 ועלתה ל-38% במבוגרים.

ל-7% מהמבוגרים היה רמות B-12 נמוכות יחסית, שיפור מ-13% בתקופה המוקדמת.

לתוכנית חיזוק חומצה פולית יתרונות נוספים מעבר לירידה בהיארעות פגמים בצינור העצבי. בשל ההשפעה מפחיתת הומוציסטאין של פולאט, יש לצפות לירידה בהיארעות מחלות וסקולריות.

יש צורך בבקרה נוספת ואנליזות נוספות בכדי להגיע למסקנות, וכן הכרחי להמשיך לבדוק רמות פולאט בדם וויטמין B ומטבוליטים (הומוציסטאין וחומצה מתיל מלונית) בכדי להעריך השפעת הוספת חומצה פולית בתקופה ארוכה.

Am J Clin Nutr 2005;82:279-280,442-450

לידיעה במדסקייפ

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן