פרופ’ זכריה מדר, עורך מדור תזונה

אחת המחלות הנפוצות היא מחסור בלקטז

על בעיות עיכול של לקטוז לא נרחיב את הדיבור.

ידועה העובדה שהרבה מן האנשים שאינם סבילים ללקטוז, מוצרי חלב שעברו פרמנטציה עדיפים ומתקבלים יותר טוב בהשוואה לאלו שלא עברו פרמנטציה.

במהלך הפרמנטציה, הלקטוז עובר הידרוליזה חלקית וכך כמות הלקטוז יורדת. ירידה כזו אינה מספקת, בכדי למנוע את התופעה.

הערכות סובייקטיבית של אנשים מציינת שמקור הלקטוז מיוגורט סביל יותר מאשר אותה הכמות של הלקטוז אך מקורה מחלב. נחקרו 3 סוגים של מוצרי חלב שעבר הדגרה באנשים עם חוסר לקטוז. כאשר הושוו יוגורט, חלב, וחלב שעבר הדגרה עם acidophilus, יוגורט היה בעל התועלת האפקטיבית בעיכול חלב.

מחלות המביאות לשלשול (Diarrhal diseases) מחלות אלו נפוצות בילדים. טיפול ב- Lactobacillus הראה שאכן הוא אפקטיבי ואף בטוח, כאשר ניתן לילדים שלקו בשלשולים וזה בעיקר כאשר השלשול נבע מאינפקציה של פתוגן. מתן פורמולות שהכילו B. bifidom ו- S. thermophilus הביאה לשיפור בשלשולים בילדים שהופיעו אצלם כתוצאה מהתקפת שלשול ויראלי אקוטי.

כידוע מתן אנטיביוטיקה יכול להיות מלווה בשלשולים. במחקר של מטה-אנליזה בחנו את היכולת של מספר סוגים של LAB (חיידקים פרוביוטים) למנוע שלשולים. מתוך 9 מחקרים, ארבעה מהם בחנו את השימוש ב- Lacotobacille strains או קומבינציה של Lactobacilli ו- .Bifidobactria מתוך ארבעה שניים הראו תועלת משמעותית של השימוש בפרוביוטיקה בהשוואה לפלסבו. לאור זה, הסיקו שמתן חיידקים בפרוביוטיקה בקפסולות או ביוגורט יכול להועיל בשלשולים. המנגנון לא ידוע, יתכן ש- LAB יכולים ל”חזק” את המעברים במעי ע”י התחרות עם הפתוגן, או ע”י העלאת רמת IgA במוקוזת בתגובה לפתוגן. ברור, האינפורמציה הזו אינה מספקת וקשה לאורה להסיק מסקנות בשלב זה.

סרטן המעי הגס

מטבע הדברים המחקר נערך רק בחיות מודל. ברוב המחקרים שנערכו בחיות ניסוי הן אלה שהושרו ב- DMH (דימתיל הידרזין) קרצינוגן ספציפי לאנודקציה לסרטן המעי הגס הראו ששימוש בחיידקים פרוביוטים או במוצרי יוגורט שהועשרו בחיידקים אלו. שכיחות (היארעות) הסרטן הייתה נמוכה בכל הפרמטרים שנבדקו.

חלק מהמחקרים הראו שחיידקים פרוביוטים, העלו פעילות של אנזימים במעי אשר יש להם חלק בנטרול חומרים קרצינוגנים. המנגנון לכך לא ידוע. ההשערות הן שכתוצאה מהעליה בעירור (החשה) ותגבור המערכת האימונית במעי הנובעת מחיידקים אלו עולה כושר ההתגוננות כנגד סרטן המעי הגס.

גם תתכן האפשרות שמוצרי היוגורט מעכבים או אף מנטרלים את השלב של הפיכת הפרוקרצינוגן לקרצינוגן.

(Inflammatory bowel disese (IBD  -מונח שמשמש לתופעות כרוניות שקשורות למערכת האימונית קוליטיס וקרון, מחלות הכלולות במונח .IBD האתיולוגיה של מחלות אלו אינה ידועה אך מחקרים מראים שהמיקרופלורה במעי משחקת תפקיד פתוגני חשוב.

ציטוקינים ובמיוחד ,TNF נחשב כמרכזי במחלות אלו לפחות בקרון. אמצעים להורדת ב- TNF- a במצב קרון הועילו למצב של הקרון. חולים IBD ידועים כבעלי הפרעות בהרכב המיקרופלורה במעי שלהם. חולים אלו מאופיינים בשינויים בתפקוד ההגנתי של המוקוזה כתוצאה משינויים מההרכב והעובי של שכבת המוקוזה ושינויים בסטטוס הגליקוזילציה של הגליקופרוטיאינים.

שינויים אלו, קשורים גם בשינויים ב- IgA. IL-10 קשור למחלות אלו. בעכברים knockout בהם הוחסר ;IL-10 פתחו סימפטומים דומים לאלו של מחלת הקרון. לכן IL-10 נחשב כאימונומודילטור לטיפול במחלת הקרון. מספר מחקרים מרמזים על תועלת של מתן LAB לשיפור מצב הקרון.

יחד עם זאת, ארוכה הדרך להמלצה לטיפול במחלות אלו במוצרי חלב המכילים חיידקים פרוביוטים.

החיידק H.P) Helicobacter pylori )

רק לפני 20 שנה התגלה חיידק זה. חיידק גרם-שלילי שנמצא בשכבת מיקוזת הקיבה או שהוא דבוק לתאי האפיתל של הקיבה. הוא מתקיים על האמוניה הנוצרת ע”י האנזים urease המקנה לו אפשרות התרבות בתאי אפיתל הקיבה. האנזים מנטרל את הסביבה החומצית בקיבה ובכך מגן על חיידק זה. הדבקה עם חיידק זה ידועה כגורם לכיב בקיבה ועוד תופעות של גסטריטיס. גם כיב בתריסריון מאופיין בהדבקה ע”י חיידק זה. טיפול באינפקציה זו כרוכה בשימוש במעכבים של משאבת פרוטונים בשילוב עם אטיביוטיקה.

אולם השימוש באנטיביוטיקה כנגד חיידק זה הביאה ברוב המקרים לתופעות לוואי שביניהם עמידות לטיפול באנטיביוטיקה.

במחקרים in vitro הראו שסוגים שונים של חיידקים LAB עכבו את התפתחות הגדילה של HP. העיכוב היה בקורלציה עם הרכיב של חומצה שנוצרה ע”י LAB אשר נבחנו. ע”פ ממצאים אלו, הורחבו המחקרים לבני-אדם. נערך ניסוי כזה ב- 120 בני-אדם אשר היו פוזיטיבים ל- .P.H הם טופלו למשך 14 יום עם L.Casei ההחלמה מההתקפה של H.P הייתה יותר מהירה בהשוואה ל- .control יחד עם זאת, טיפול ב- LAB או עם מוצרי חלב מועשרים בחיידקים פרוביוטיים דרוש מיסוד מחקרי.

תופעת אלרגיה

ההשפעה של LAB ויוגורט על תגובות אלרגניות במערכת העיכול קבלה לאחרונה תשומת לב. ילדים עם תגובות אלרגניות הראו גם איחור בהתפתחות של terium Bifidobac במיקרופלורה של מערכת העיכול. דווח אחר אומר ש- Lactobacillus GG יכול להיות טיפול במניעת אלרגיה למזון. טיפול בחום הוצע כדרך להורדת היכולת של חלבוני חלב לגרום לתגובות אלרגניות. אולם, פורמולה של חלב אשר הועשרה עם חיידקים L.rhansosus חיים ושלא עברו טפול בחום ונתנה לתינוקות שיפרה באופן משמעותי את הסימפטומים האלרגנים שגילו כנגד חלב בקר.

תוצאות אלו אומרות שאנשים המגלים אלרגיה לחלב בקר מתן LAB חיים יכולים להועיל לאלו הצורכים חלב שלא עברה דנטורציה ואשר גרם לאלרגיה. המנגנון המסביר את האפקט המגן של LAB כנגד תגובות אלרגיות אינו ידוע. אפשרי ש- LAB פועלים ברמה של intestinal barrier.

יוגורט המטופל ב- LAB ידוע כמעודד יצור של IFN-g (אינטרפרון גאמא) הפועל לעיכוב מעבר ל- .IgE IgE אחראי לרגישות יתר של האלרגיה. LAB ויוגורט משפיעים גם על ציטוקינים (IL-10), בסה”כ קומבינציה של זירוז ועיכוב הם המנגנונים באמצעותם LAB עשויים להועיל. על אף זאת, הדרכים באמצעותם LAB או מרכיבים אחרים שביוגורט משפיעים על יצור הציטוקים המווסתים את התגובה האימונית במעי חייבים בהבהרות נוספות.

בטיחות

על אף הבטיחות בשימוש ב- LAB במזונות שעוברים תסיסה מקובלת עם היסטוריה ותיקה של בטיחות. קיימים דווחים המקשרים LAB עם אינפקציות קליניות. מעט מאד מצבים של לקטובציללמיה (Lactobacillimia) אשר דווח עליהם.

כמו כן דווח על מעט מקרים של endocarditis כתוצאה מצריכה של L. ramnosus אך כמו במקרה של לקטובצילמיה אין דווח מבוסס שאכן יש קשר בין LAB שעבר פרמנטציה ואינפקציות בבני-אדם.

מכל מקום, כמו עם כל מזון חדש ומרכיביו, המוכנס או המועשר בו המזון כולל LAB ובמיוחד אם זה סוג חדש של LAB חייב בבדיקת בטיחות לפני הכנסתו למוצרי חלב.

סכום והמלצות

זה זמן רב ידועה ההנחה שצריכה של יוגורט ותוצרי חלב אשר עברו פרמנציה, בעלי תועלת בריאותית שונות. המחקרים האחרubים אכן מחזקים הנחה זו.

עניין מיוחד הוא בכך שיוגורט, בקטריה של יוגורט או שניהם מקטינים בצורה משמעותית את תקופת המחלות הגורמות לשלשולים בילדים. כמו כן האפקט המונע ואולי גם המרפא של מחלות IBD כתוצאה מכך, גם הן בעלי עניין.

לפחות במחקרים in vitro מוצרי חלב אלו הראו אפקט מעכב כנגד .H. Pylori הממצאים האלו מעניינים וחייבים לעודד מחקר שיכלול:

(1) הרחבת הניסויים בחיות ניסוי וניסויים קלינים.

(2) לוודא שאפקטים אלו הם ספציפיים לגיל או שניתן להכלילם לכל הגילים למשל: אפקטים של יוגורט בשלשולים יהיו אפקטיבים גם בגיל מבוגר

(3) מנגנונים בדיקה על מנת להסביר את אופן הפעולה של היוגורט יש צורך בביצוע ניסויים שיתרכזו במנגנונים אפשריים. כל אלו יעזרו להעריך את האפקט של יוגורט על בריאות המעי.