ע”פ מחקר חדש מה-JAMA Intern Med. , טיפול בדכאון בינוני עד חמור בקרב קשישים באמצעות אחיות המבצעות ביקורי בית, ביצוע הערכה, ניהול תרופתי ועוד – יעיל יותר מאשר טיפול סטנדרטי.
ברקע מציינים החוקרים כי מבין האכולוסיה המבוגרת בקהילה, השכיחות של דיכאון היא גבוהה, אך לעיתים קרובות אינה מטופלת באופן הולם, דבר שגורם לעלייה באישפוזים ותוצאות שליליות נוספות. לכן, החוקרים סבורים כי התערבות אפקטיבית וזמינה דרושה במטרה להפחית את נטל הדיכאון באוכלוסייה זו.
מטרת החוקרים הייתה לבחון אם בקרב קשישים הנמצאים בקהילה אשר אובחנו כסובלים מדיכאון, התערבות באמצעות אחיות משיגה שיפור בסימפטומי הדיכאון במהלך שנת טיפול ומעקב אחת בהשוואה לטיפול סטנדרטי.
החוקרים ביצעו חלוקה אקראית של המטופלים על בסיס מס’ מאפיינים במסגרת 6 סוכנויות בריאות בפריסה ארצית שבה קבוצה אחת הוקצתה להתערבות באמצעות צוותי אחיות (12 צוותים) או טיפול סטנדרטי. בין ינואר 2009 ודצמבר 2012 השתפו מבוגרים מעל גיל 65 שאובחנו כסובלים מדיכאון . בקבוצה שהייתה תחת טיפול ומעקב של צוותי האחיות בוצעו פגישות טיפול ומעקב שוטפות, והערכת סטטוס תפקודי בתחילת המחקר, ולאחר 3,6 ו-12 חודשים . המטופלים רואיינו בביתם ובאמצעות שיחות טלפון. גוייסו בסה”כ 306 מטופלים למחקר.
ההתערבות בדיכאון באמצעות צוותי האחיות כללה ביקורים שגרתיים על בסיס הערכת סימפטומים שבועית, ניהול תרופתי, תיאום טיפולים נוספים, הדרכה, והצבת מטרות. האחיות עברו אימון הכשרה של 7 שעות (4 בהדרכה פרונטלית ו-3 באמצעות האינטרנט).
יעד המחקר המרכזי כלל חומרת הדכאון כפי שהוערך ע”י שאלון המילטון (HAM-D) המונה 24 סעיפי הערכה.
החוקרים מדווחים כי מבין 306 המשתתפים, כ-70% היו נשים, 18% שחורים, 16% היספאניים, והגיל הממוצע היה 76.5 . במדגם המלא, להתערבות לא נמצא אפקט מובהק (P = .13 ). ציון מתואם של שאלון HAM-D לא היה שונה בין הקבוצות לאחר 3 חודשים (10.5 לעומת 11.4 , p=.26) , וגם לא לאחר 6 חודשים (9.3 לעומת 10.5 , p=.12) , אך לאחר 12 חודשים הושג הבדל מובהק סטטיסטי (8.7 לעומת 7.6 , p=.05) .
בתת קבוצת המדגם של דיכאון קל (ציון HAM-D מתחת ל-10), קבוצת ההתערבות לא הראתה הבדל מובהק בכל נקודות הזמן שנבדקו. מבין המטופלים עם HAM-D של 10 ומעלה, המשתתפים בקבוצת ההתערבות הדגימו שיפור מובהק בהשוואה לקבוצה הסטנדרטית (p=.02) , עם ציון HAM-D נמוך יותר לאחר 3 חודשים (14.1 לעומת 16.1 , p=.04) , ולאחר 6 חודשים (12 מול 14.7 , p=.02) וגם לאחר 12 חודש (11.8 לעומת 15.7, p=.05) .
מסקנות החוקרים הן שטיפול ביתי באמצעות אחיות עשוי לשפר באופן אפקטיבי את הטיפול בדיכאון של קשישים בקהילה. עם זאת , נראה שהאפקטיביות של הטיפול הזה מוגבלת לקבוצות עם דיכאון בינוני עד חמור.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!