Neurosurgery

באילו חולים עם אירוע מוחי צפויה תועלת לתרומבקטומיה ישירה? (מתוך כנס ה-ISC)

שבץ

מניתוח חדש של נתונים משני מחקרים קטנים להערכת גישה חדשה של תרומבקטומיה ישירה, ללא תרומבוליזה, בחולים עם אירוע מוחי על-רקע חסימת כלי דם גדול, עולה כי התוצאות היו דומות עם ובלי טיפול tPA (Tissue Plasminogen Activator), אך התוצאות רמזו גם לכך שישנן תתי-קבוצות בהן גישה אחת עשויה להיות עדיפה על השנייה.

ניתוח נתוני SHRINE (Systemic Thrombolytic Randomization in Endovascular Therapy) הוצג במהלך כנס ה-International Stroke Conference. כאשר המטרה כעת הייתה לאסוף נתונים ברמת המטופלים משניים מהמחקרים הללו SKIP מיפן ו-DEVT מסין אשר בוצעו בין השנים 2017-2020. שני המחקרים פורסמו מוקדם יותר השנה בכתב העת JAMA.

התוצאות העיקריות מהניתוח המשולב פספסו במעט את הדגמת העדר-נחיתות של תרומבקטומיה ישירה על-פני טיפול סטנדרטי שכלל טיפול מגשר עם תרומבוליזה. החוקרים מצאו כי הסף התחתון של יחס הסיכויים המתוקן לתוצא העיקרי פספס במעט את המובהקות הסטטיסטית ולכן לא יכלו לאשר את העדר-הנחיתות של תרומבקטומיה ישירה בניתוח זה. עם זאת, תועדה מגמה בולטת (p=0.06) ומרבית ההשוואות, אם לא כולן, נטו לטובת תרומבקטומיה ישירה.

הנתונים כללו 438 חולים, 221 מהם כללו טיפול מגשר עם tPA לפני תרומבקטומיה ו-217 עברו תרומבקטומיה ישירה, ללא תרומבוליזה.

התוצאות העידו על מגמות שנטו לטובת תרומבקטומיה ישירה בהערכת התוצא העיקרי (מדד Modified Rankin Score של 0-2 נקודות) לאחר 90 ימים, עם יחס סיכויים מתוקן של 1.27 (רווח בר-סמך 95% של 0.84-1.92). הבדל זה היה קרוב לסף התחתון של העדר נחיתות שעמד על 0.85.

תוצאים משניים היו די שטוחים, כאשר כל יחסי הסיכויים היו מעט מעל 1.0, לכן המגמה נטתה לטובת תרומבקטומיה ישירה, אך רחוקה ממובהקות סטטיסטית.

תוצאי הבטיחות הדגימו מגמה הנוטה לעליה באירועי דמם תוך-גולגולתי תסמיני בקבוצת טיפול תרומבוליזה (9.0% לעומת 6.5%), אך הבדל זה לא היה מובהק סטטיסטית (יחס סיכויים מתוקן של 0.77, רווח בר-סמך 95% של 0.37-1.61).

החוקרים זיהו הבדל מובהק סטטיסטית בכלל אירועי דמם תוך-גולגולתי (39.4% בקבוצת הטיפול ב-tPA לעומת 26.3% בקבוצת תרומבקטומיה ישירה; יחס סיכויים מתוקן של 0.54, p=0.03).

כצפוי, סיבוכים באתר הדיקור היו נפוצים יותר בקבוצת הטיפול בתרומבוליזה (4.1% לעומת 0.5%).

לא תועדו הבדלים בשיעורי ההישרדות לאחר 90 ימים, אשר היו גבוהים בשתי הקבוצות ונעו סביב 87%.

מהניתוח לפי תתי-קבוצות עלתה אינטראקציה משמעותית לפי זמן עד לטיפול, כאשר בחולים שטופלו מעבר לשלוש שעות תועדו תוצאות טובות יותר עם תרומבקטומיה ישירה (סיכוי גבוה כפליים למדדי mRS בטווח 0-2 לאחר 90 ימים, יחס סיכויים של 2.28) בהשוואה לאלו שטופלו מוקדם יותר בהם תועדו תוצאות טובות יותר עם טיפול מגשר (יחס סיכויים של 0.84).

עוד תועדו רמזים לאינטראקציה לפי האתר החסום, כאשר בחולים עם חסימה של עורק התרדמה הפנימי בחלקו התוך-גולגולתי תועדו תוצאות טובות יותר עם תרומבקטומיה ישירה (יחס סיכויים של 3.04), בהשוואה לאלו עם חסימה של עורק ה-MCA (יחס סיכויים של 1.05).

בנוסף, בקטגוריות חולים מסוימות תועדה מגמה של תוצאות טובות יותר לתרומבקטומיה ישירה, אך אלו לא היו מובהקים סטטיסטית. הקבוצות הללו כללו חולים עם מדד NIHSS של מעל 15 נקודות, חולים עם פרפור פרוזדורים וחולים עם טרשת עורקים תוך-גולגולתיים. החוקרים קוראים לעקוב אחר קבוצות אלו במחקרים נוספים בעתיד.

מתוך כנס ה-ISC

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה