מנתונים שפורסמו בכתב העת European Heart Journal עולה כי למרות שאבלציה באמצעות צנתר לטיפול בפרפור פרוזדורים הפחיתה את הסיכון ארוך הטווח לתרומבואמבוליזם, הפרוצדורה מלווה בסיכון לאירוע מוחי ותסחיף סיסטמי.

החוקרים בחנו את התוצאות לאחר אבלציה באמצעות צנתר לטיפול בפרפור או רפרוף פרוזדורים, תוך התמקדות בהיארעות אירועים מוחיים ותסחיפים סיסטמיים. מבין 335,743 פרוצדורות אבלציה במאגר הנתונים, אשר נערכו ב-204 מרכזים ב-56 מדינות בין 2017 ו-2024, אירוע מוחי ותסחיף סיסטמי תועדו ב-547 חולים (גיל חציוני של 66 שנים, 62% גברים).

אירוע מוחי ותסחיף סיסטמי הוגדרו כהופעת אירוע מוחי, התקף איסכמי חולף, או תסחיף היקפי תסמיני אחר שנקשרו מבחינת מהלך הזמנים עם אבלציה לטיפול בפרפור או רפרוף פרוזדורים, במהלך הפרוצדורה או בתוך 30 ימים לאחר האבלציה.

מהנתונים עולה כי תועדו בסך הכול 550 מקרים של אירוע מוחי ותסחיף סיסטמי, מקביל לסיכון כולל של 0.16% (רווח בר-סמך 95% של 0.15-0.18); מרבית האירועים תועדו בתוך 72 שעות מאבלציה, אך כרבע מהמקרים אובחנו לאחר השחרור.

בקרב חולים שחוו אירוע מוחי ותסחיף סיסטמי לאחר אבלציה, 93% קיבלו טיפול נוגד-קרישה לפני הפרוצדורה; מבין אלו, 86% עברו אבלציה ללא הפרעה בטיפול או עם הפסקה זמנית של הטיפול.

הסיכון לאירוע מוחי ותסחיף סיסטמי היה גבוה ב-60% עם אבלציה לפרפור פרוזדורים עיקש לעומת התקפי (רווח בר-סמך 95% של 1.3-1.9); הסיכון היה גם גבוה יותר עם אבלציה ראשונה לעומת אבלציה חוזרת (רווח בר-סמך 95% של 1.2-2.0).

לאחר שלושה חודשים, 35% מהחולים שחוו אירוע מוחי או תסחיף סיסטמי פיתחו סיבוך ו-3% הלכו לעולמם. בקרב חולים לאחר אירוע מוחי, 8% נותרו עם מוגבלות ו-4% הלכו לעולמם.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות טיפול נוגד-קרישה סביב הפרוצדורה וניטור מסודר לאחר השחרור מבית החולים, מאחר וכרבע מהאירועים התרחשו לאחר האשפוז.

Eur Heart J, Apr 2026

לידיעה במדסקייפ