Neurologic Other

מה בין רמות טריגליצרידים בדם ובין הסיכון לדמנציה בקשישים? (Neurology)

במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקשישים עם רמות טריגליצרידים גבוהות יותר בתוך הטווח התקין עד טווח תקין-עליון תועד סיכון מופחת לדמנציה והידרדרות קוגניטיבית איטית יותר לאורך זמן, בהשוואה לאלו עם רמות טריגליצרידים נמוכות יותר.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הציעו כי רמות טריגליצרידים גבוהות יותר מלוות בסיכון נמוך יותר למחלת אלצהיימר. מטרתם הייתה לבחון את הקשר בין טריגליצרידים ובין דמנציה ושינוי קוגניטיבי בקשישים בקהילה.

המחקר הפרוספקטיבי התבסס על נתונים ממחקר ASPREE (או Aspirin in Reducing Events in the Elderly), מחקר אקראי של מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ללא דמנציה או היסטוריה של אירועים קרדיווסקולאריים.

התוצא העיקרי של המחקר היה היארעות דמנציה. תוצאים אחרים כללו שינויים במשלב תפקודים קוגניטיביים ותפקודים קוגניטיביים ספציפיים (תפקוד קוגניטיבי גלובאלי, זיכרון, שפה ותפקוד ניהולי, מהירות פסיכומוטורית).

ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין רמות טריגליצרידים ההתחלתיות ובין הסיכון לדמנציה, תוך תקנון לגורמי סיכון רלבנטיים. החוקרים חזרו על הניתוח הסטטיסטי בתת-מדגם של משתתפים עם נתונים זמינים אודות APOE-ε4 עם תקנון נוסף לנשאות APOE-ε4 ובמדגם חיצוני (UK Biobank) עם קריטריוני בחירה דומים.

המחקר כלל 18,294 משתתפים ממחקר ASPREE ו-68,200 משתתפים ממאגר UK Biobank (גיל ממוצע של 75.1 שנים; 56.3% נשים), כאשר דמנציה תועדה ב-823 ו-2,778 משתתפים, בהתאמה, לאורך חציון מעקב של 6.4 שנים ו-12.5 שנים, בהתאמה.

ריכוז טריגליצרידים גבוהות יותר לוו בסיכון מופחת לדמנציה בכלל מדגם ASPREE (יחס סיכון עם הכפלת ריכוז טריגליצרידים של 0.82, רווח בר-סמך 95% של 0.72-0.94).

ממצאים דומים תועדו בתת-מדגם של משתתפים עם נתונים גנטיים אודות APOE-ε4 (13,976 משתתפים) ובמדגם משתתפים ממאגר UK Biobank (יחסי סיכון של 0.82 ושל 0.83, בהתאמה, p<0.01 בכל המקרים).

מהנתונים עולה כי רמות טריגליצרידים גבוהות יותר לוו בהידרדרות איטית יותר בתפקוד הקוגניטיבי ובתפקודי זיכרון לאורך הזמן.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי רמות טריגליצרידים גבוהות יותר עשויות להעיד על מצב בריאותי כללי טוב יותר ו/או אורחות חיים בריאים יותר, העשויים להגן מפני התפתחות דמנציה. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטה לבחון אם מרכיבים ספציפיים במאגר טריגליצרידים בפלזמה עשויים לעודד תפקוד קוגניטיבי טוב יותר, בתקווה לפתח אמצעים נוספים למניעת הידרדרות קוגניטיבית.

Neurology, Nov 27, 2023

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • האם תרופות שאינן סטטינים להפחתת כולסטרול מגנות מפני סרטן כבד? (Cancer)

    האם תרופות שאינן סטטינים להפחתת כולסטרול מגנות מפני סרטן כבד? (Cancer)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer עולות עדויות התומכות בהשפעה המגנה של סטטינים מפני סרטן כבד ומעידות על השפעה מגנה דומה גם עם תכשירים שאינם סטטינים ומפחיתים רמות שומנים בדם הודות לעיכוב ספיגת כולסטרול. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים רבים הציעו כי סטטינים עשויים להפחית את הסיכון לסרטן כבד, אך לא ידוע אם לתרופות […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה