Neurologic Other

תוצאות מבטיחות לגרייה מוחית בזרם ישר לשיפור תפקוד קוגניטיבי בחולים עם מחלת אלצהיימר (General Psychiatry)

גרייה מוחית בזרם ישר (Transcranial Direct Current Stimulation, או tDCS) הניתנת פעמיים ביום לאורך שישה שבועות עשויה לשפר את התפקוד הקוגניטיבי בחולים עם מחלת אלצהיימר, ממצאים המדגישים את התועלת האפשרית של התערבות זו, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת General Psychiatry.

מדגם המחקר כלל 124 חולים עם מחלת אלצהיימר בדרגה קלה עד בינונית, כאשר 62 חולים חולקו באקראי לקבלת גרייה מוחית בזרם ישר פעילה ו-61 חולקו להתערבות דמה. גרייה מוחית בזרם ישר פעילה או דמה הושלמה פעמיים ביום במשך 20 דקות, כוונה לקורטקס פרה-פרונטלי דורסולטראלי במשך חמישה ימים עוקבים בשבוע, לאורך שישה שבועות.

התפקוד הקוגניטיבי נבחן בתחילת המחקר, לאחר שבועיים ושישה שבועות באמצעות מדדי ADAS-Cog (או Alzheimer’s Disease Assessment Scale-Cognitive) ומבחן MMSE (או Mini-Mental State Examination).

בהשוואה להתערבות דמה, גרייה מוחית בזרם ישר פעילה הובילה לשיפור משמעותי תפקוד קוגניטיבי על-רקע זיכרון לפי סולם ADAS-Cog לאחר שישה שבועות, בפרט בתחומי זיכרון של שליפת מילים, זכרון הוראות בדיקה והכרת מילים (p<0.001 בכל המקרים).

גרייה מוחית בזרם ישר פעילה, אך לא התערבות דמה, הובילה גם לשיפור במדדי מיני-מנטל לאחר שישה שבועות (p=0.024), אך לא לאחר שבועיים (p=0.941).

עוד עולה מהנתונים כי גרייה מוחית בזרם ישר פעילה שיפרה את הפלסטיות הקורטיקאלית, כפי שנקבע לפי MEPו Motor Evoked Potential), עם קורלציה משמעותית בין שינויים בפלסטיות קורטיקאלית ובין שיפור בתפקוד הקוגניטיבי.

ממצאים אלו מעידים כי גרייה מוחית בזרם ישר מהווה אפשרות מבטיחה לשיפור תפקוד קוגניטיבי בחולים עם מחלת אלצהיימר והתוצאות תומכות בחשיבות האפשרית של פלסטיות קורטיקאלית כסמן להשפעת הטיפול באוכלוסיית חולים זו.

General Psychiatry, Dec 5, 2023

לידיעה במדסקייפ

3 תגובות
    • דורון אורבך
      דורון אורבך אומר:

      מדובר בזרם נמוך, 2 מיליאמפר (כיום כבר 4) שבשימוש תחת השגחה רפואית (במרפאה או מרחוק בהתאם לאישור משרד הבריאות) לא אמור לגרום נזק. יש ציוד כזה בארץ (הרצוג, פסיכיאטרי ב”ש, העמק), אבל דמנציה עדיין אינה בהתוויה שלו. MDD, כאב כרוני (ספציפי), OCD, התמכרות, פיברומיילגיה ועוד . אם בדמנציה עסקינן אני הייתי מהמר על 40HZ במכשירים שמסוגלים לתת tACS ויש קבוצות באירופה, ואני עוקב אחרי אלו בעיקר מאיטליה, שמפרסמות בתחום.

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • תוצאות מבטיחות לאפליקציית CBT לטיפול במבוגרים צעירים עם חרדה (JAMA Netw Open)

    תוצאות מבטיחות לאפליקציית CBT לטיפול במבוגרים צעירים עם חרדה (JAMA Netw Open)

    אפליקציה מונחית-עצמית למכשיר הנייד לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy, או CBT) מלווה בירידה משמעותית בתסמיני חרדה במבוגרים צעירים עם הפרעות חרדה לאחר שלושה שבועות, עם המשך שיפור לאורך 12 שבועות, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 59 מבוגרים בגילאי 18-25 שנים (גיל ממוצע של 23 שנים; […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • שיעור לידות-חי גבוה לאחר השתלת רחם בנשים עם הפרעות פוריות משנית להפרעה רחמית (JAMA)

    שיעור לידות-חי גבוה לאחר השתלת רחם בנשים עם הפרעות פוריות משנית להפרעה רחמית (JAMA)

    בנשים עם הפרעת פוריות משנית לגורם רחמי בלבד תועדו שיעורי הצלחה גבוהים להשתלת רחם, כאשר 70% מהנשים הצליחו ללדת בעקבות ההשתלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 20 נשים עם הפרעות פוריות משנית לגורם רחמי, כולל נשים ללא רחם או רחם לא תפקודי; לכל אישה הייתה לפחות שחלה […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • טכנולוגיית בינה מלאכותית מסייעת באבחנה של נגעים סולידיים בלבלב (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית מסייעת באבחנה של נגעים סולידיים בלבלב (JAMA Netw Open)

    מודל בינה מלאכותית המשלב מידע קליני והדמיות מבדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופי עשוי לסייע באבחנה מבדלת של נגעים סולידיים בלבלב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מבין התבססו על מידע קליני והדמיות אולטרה-סאונד אנדוסקופי מ-439 מטופלים עם נגעים סולידיים בלבלב להכשרה ותיקוף היכולת של מודל בינה מלאכותית להבחין בין נגעי לבלב […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה