Neurologic Other

אפילפסיה מלווה בהידרדרות קוגניטיבית מוקדמת ומהירה (מתוך כנס מטעם ה-American Epilepsy Society)

בחולים עם אפילפסיה סיכון גבוה יותר להידרדרות קוגניטיבית בהשוואה לאלו ללא אפילפסיה, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-American Epilepsy Society. ממצאי המחקר מעידים כי פרכוסים מנבאים התפתחות ליקוי קוגניטיבי קל בגיל מוקדם יותר, אם כי לא תועד סיכון מוגבר להתקדמות מליקוי קוגניטיבי קל לדמנציה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ההשפעה של פרכוסים על מעבר מתפקוד קוגניטיבי תקין לליקוי קוגניטיבי קל ומליקוי קוגניטיבי קל לדמנציה אינה ידועה היטב. הם בחנו את הנתונים אודות 13,726 משתתפים (גיל ממוצע של כ-70 שנים) עם תפקוד קוגניטיבי תקין או ליקוי קוגניטיבי קל מ-39 מרכזים לטיפול במחלת אלצהיימר בארצות הברית בין 2005 עד 2021.

החוקרים סיווגו את המשתתפים לשלוש קבוצות: פעיל (פרכוסים בשנה האחרונה ו/או צורך בטיפול פעיל, 118 חולים), הפוגה (ללא פרכוסים וללא כל טיפול בשנה האחרונה, 226 חולים), או ללא היסטוריה של פרכוסים (ללא פרכוסים מעולם, 13,382 משתתפים).

התוצא העיקרי היה מעבר מתפקוד קוגניטיבי תקין לליקוי קוגניטיבי קל או דמנציה ומליקוי קוגניטיבי קל לדמנציה באלו עם וללא אפילפסיה פעילה או בהפוגה.

גורמים שנקשרו עם התפתחות ליקוי קוגניטיבי קל בקרב אלו עם אפילפסיה בהווה או פעילה כללו גיל מתקדם (סיכון גבוה יותר באלו בגילאי 60-80 שנים או אלו בגילאי 80 שנים ומעלה, בהשוואה לצעירים מגיל 60 שנים), מין זכר (p<0.001), רמת השכלה נמוכה יותר (p<0.001), יתר לחץ דם (p<0.001) וסוכרת (p<0.001).

יחס הסיכון להתקדמות מוקדמת מתפקוד קוגניטיבי תקין להפרעה קוגניטיבית באלו עם אפילפסיה פעילה עמד על 1.76 (רווח בר-סמך 95% של 1.38-2.24), גם לאחר תקנון לגורמי סיכון.

מעקומת קפלן-מאייר עלה כי חציון הזמן להתקדמות מתפקוד קוגניטיבי תקין לליקוי קוגניטיבי קל באלו עם אפילפסיה קלה עמד על כ-5 שנים, בהשוואה למרווח זמן של כ-9 שנים באלו עם אפילפסיה בהפוגה ועל 10.5 שנים באלו ללא אפילפסיה.  הממצאים היו דומים בהערכת הסיכון להתקדמות מליקוי קוגניטיבי קל לדמנציה, כאשר בהשוואה לאלו ללא אפילפסיה, יחס הסיכון להתקדמות מהירה בחולים עם אפילפסיה פעילה עמד על 1.44 (רווח בר-סמך 95% של 1.20-1.73).

חציון מרווח הזמן להתקדמות מליקוי קוגניטיבי קל עד דמנציה עמד על כ-3 שנים באלו עם אפילפסיה פעילה, בהשוואה לכ-5 שנים באלו עם אפילפסיה בהפוגה ועל כ-5 שנים באלו ללא אפילפסיה.

החוקרים לא בחנו באופן ספציפי את הקורלציה בין טיפול תרופתי כנגד פרכוסים ובין התוצאות הקוגניטיביות ומאמינים כי אפילפסיה עצמה משפיעה על התפקוד הקוגניטיבי. עוד הם מציינים כי לא היו בידם נתונים אודות נתוני EEG.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי אפילפסיה מלווה בהידרדרות קוגניטיבית מוקדמת ומהירה יותר.

מתוך כנס מטעם ה-American Epilepsy Society

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה