במאמר שפורסם בכתב העת Alzheimer’s and Dementia מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין וטיפול במעכבי תעלות מימן ובין סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה לפני גיל 90 שנים.

החוקרים התבססו על נתונים מארבעה מאגרי רישום בדנמרק ובחנו נתונים אודות אבחנת דמנציה ומרשמים לטיפול במעכבי תעלות מימן ב-1,983,785 מבוגרים בגילאי 60-75 שנים בין 2000 ועד 2018.

לאורך מעקב של כעשר שנים (חציון, 10.3 שנים) תועדו 99,384 מקרים (5%) של דמנציה מכל-סיבה, עם גיל חציוני בעת אבחנת דמנציה של 79 שנים. מהנתונים עולה כי 21.2% מהחולים עם דמנציה ו-18.9% מהביקורות דיווחו על היסטוריה של טיפול במעכבי תעלות מימן.

הסיכון לדמנציה מכל-סיבה לפני גיל 90 שנים היה גבוה ב-36% עם טיפול במעכבי תעלות מימן במבוגרים בגילאי 60-69 שנים (יחס שיעורי היארעות מתוקן של 1.36, רווח בר-סמך 95% של 1.29-1.43) וגבוה ב-6% באלו שהיו בגילאי 80-89 שנים (יחס שיעורי היארעות מתוקן של 1.06, רווח בר-סמך 95% של 1.03-1.09).

מהנתונים עולה סיכון מוגבר משמעותית לדמנציה לפני גיל 90 שנים עם טיפול במעכבי תעלות מימן, ללא תלות במועד התחלת הטיפול במעכבי תעלות מימן ולא מצאו קשר בין הטיפול התרופתי ובין אבחנת דמנציה לאחר גיל 90 שנים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הקשר הבולט ביותר בין מעכבי תעלות מימן ובין דמנציה היה הבולט ביותר במקרים של הופעת דמנציה בגיל צעיר, רמז לכך שקיים חלון זמנים קריטי של חשיפה למעכבי תעלות מימן, כאשר חשיפה לתרופות אלו בגיל העמידה משפיעה על הסיכון לדמנציה בהיקף גדול יותר, בהשוואה לחשיפה בגיל מתקדם.

Alzheimer’s and Dementia, Oct 5, 2023

לידיעה במדסקייפ