לרגל יום המודעות הבינלאומי לדמנציה ואלצהיימר שחל בשבוע שעבר, ריכז האיגוד הישראלי לנוירולוגיה ריכז מידע על המחלה ועל ההתפתחויות המשמעותיות העכשוויות בה.
מהי דמנציה?
דמנציה (בעברית: קיהיון), היא שם כולל לתחלואת מוח, שמקיפה מצבים שבהם נפגעות היכולות הקוגניטיביות והמנטליות, בחומרה שפוגעת בתפקוד היומיומי, הן בעקבות
מחלת אלצהיימר, הן בעקבות מחלות ניווניות אחרות של המוח, או אירועים מוחיים ומחלות כלי דם מוחיים, והן בשל דמנציה מעורבת (ניוונית ווסקולארית).
כמה חולים?
בישראל חיים לפי ההערכה כ- 150,000 איש הלוקים בדמנציה.
פרופיל הלוקים בדמנציה:
לרוב קשישים (ובעיקר קשישות, פי שניים נשים מגברים), שסובלים גם ממחלות רקע נוספות. עם זאת, 5% מהחולים הם בני פחות מ- 65.
קיום דמנציה נחשד כאשר אובדן קוגניטיבי גורם לירידה תפקודית באחד מתחומי החיים כגון: בתפקוד בבית או בעבודה, שינויים בהתנהגות ו/או הִידרדרות בתפקודי יום-יום. לפני כן מתהוה ירידה קוגניטיבית מתונה.
מהלך המחלה לרוב הדרגתי וכולל: קושי בתהליכי זיכרון, קשב, חשיבה והבנה, שיפוט והתנהגות. היום ידוע לרפואה כי לרוב, מחלות הדמנציה מתחילות “לדגור” במוח שנים רבות לפני התחלת הופעת הסימפטומים.
כותרת יום המודעות העולמי השנה היא: Never too early never too late
(אף פעם לא מוקדם מידי, אף פעם לא מאוחר מידי להפחית גורמי סיכון לדמנציה)
גורמי הרפואה הנוירולוגית שמים דגש הן על האפשרות לשמור על בריאות המוח במהלך החיים, כדי למנוע, לצמצם ולדחות ההסתברות לדמנציה, והן על המהפכה המדעית שמתהווה של אבחון מוקדם של סיבת הדמנציה, בהתבסס על סמנים ביולוגים (ביומרקרים) ועל תרופות חדשות שבצנרת, שמשנות את מהלך המחלה ומאיטות את התקדמותה (כאשר ניתנות לחולים מתאימים בשלבים מוקדמים).
גורמי הסיכון המרכזיים להופעת דמנציה:
אורח חיים לא בריא (השמנה, עישון, מיעוט פעילות גופנית, סטרס), לחץ דם גבוה ולא מאוזן, סוכרת לא מאוזנת, דיכאון, בדידות ומתח נפשי, השכלה נמוכה (תת אתגור של המוח), ליקויי שמיעה וראיה לא מטופלים, גיל מבוגר וגנטיקה.
פרופ’ דוד טנה, יו”ר האיגוד הישראלי לנוירולוגיה אומר: “אפשר לסייע לשמור על בריאות המוח, כפי שאפשר לשמור על בריאות הלב. אנחנו בעיצומה של תקופה מרגשת בתחום, היות והתבשרנו בחודשים האחרונים על תרופה ראשונה שאושרה ע”י ה- FDA לטיפול במחלת אלצהיימר בשלבי המחלה הראשונים ועל תרופות נוספות אשר בדרך. בצד האופטימיות, על המדינה וקופות החולים להיערך ולהשקיע משאבים בהגברת הנגישות לאבחון מוקדם של ירידה קוגניטיבית מתונה ולהנגשת בדיקות של סמנים ביולוגים לאבחון מודרני של מחלת אלצהיימר בשלביה המוקדמים. יש בארץ פחות מ- 20 מומחים בנוירולוגיה קוגנטיבית. על כתפיהם אתגר עצום. משום כך, יחד עם משרד הבריאות, אנחנו משקיעים מאמצים להגדלת אטרקטיביות ההתמחות במקצוע ולהגדלת מספרי הרופאים”.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!