במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Affective Disorders מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין הפרעות תזונה ובין סיכון מוגבר להיארעות דיכאון לאחר אירוע מוחי וכן קצב איטי יותר של ירידה בסיכון לדיכאון לאחר אירוע מוחי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנה חשיבות רבה לזיהוי חולים בסיכון גבוה לדיכאון לאחר אירוע מוחי על-בסיס מאפיינים קליניים הפיכים, במטרה לנקוט בצעדים להפחתת הסיכון לסיבוך זה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של המצב התזונתי על הסיכון להיארעות דיכאון לאחר אירוע מוחי ואת הסיכון לאורך זמן לדיכאון בחולים לאחר אירוע מוחי איסכמי.
המחקר התצפיתי כלל חולים עם אירוע מוחי איסכמי שהיו במעקב לאורך שנה אחת. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת ההשפעות של מדדים תזונתיים, כולל CONUT (או Controlling Nutritional Status), מדד NRI (או Nutritional Risk Index) ומדד PNI (או Prognostic Nutritional Index), ומדד מסת גוף על הסיכון להיארעות דיכאון לאחר אירוע מוחי ואת מהלך הסיכון לאורך 12 חודשי מעקב.
מדגם המחקר כלל 538 חולים, כאשר מניתוח הנתונים עלה כי החמרה במדדי CONUT (יחס סיכויים של 1.36, רווח בר-סמך 95% של 1.15-1.61), מדדי NRI (יחס סיכויים של 0.91, רווח בר-סמך 95% של 0.87-0.96) ומדד PNI (יחס סיכויים של 0.89, רווח בר-סמך 95% של 0.84-0.95) נקשרו בקשר מובהק סטטיסטית עם סיכון מוגבר להיארעות דיכאון לאחר-אירוע מוחי.
מהנתונים עולה קשר בין דרגת סיכון בינונית וגבוהה להפרעות תזונה ובין היארעות גבוהה יותר של דיכאון לאחר-אירוע מוחי, ללא תלות במדדים תזונתיים. בנוסף, הסיכון לדיכאון לאחר-אירוע מוחי ירד לאורך זמן כאשר בחולים עם חשיפה מוגברת להפרעות תזונה תועדה ירידה איטית יותר בסיכון לדיכאון לאחר אירוע מוחי.
מעניין לציין כי לא זוהתה השפעה משמעותית למדד מסת הגוף על הופעת והתפתחות דיכאון לאחר אירוע מוחי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין הפרעות תזונה, אך לא מדד מסת גוף, ובין סיכוי גבוה יותר להיארעות דיכאון לאחר-לידה וירידה איטית יותר בסיכון לדיכאון לאחר-לידה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!