Neurologic Other

כושר קרדיורספירטורי ותפקוד קוגניטיבי בגיל העמידה.

דר’ רויטל גנדלמן-מרטון, עורכת מדור נוירולוגיה.

רקע

כושר קרדיורספירטורי, הנתון לשינוי על ידי פעילות גופנית ושינויים במשקל, הוא מטרה פוטנציאלית להתערבות על מנת למנוע ירידה קוגניטיבית במהלך ההזדקנות. הוכח מתאם חיובי בין כושר קרדיורספירטורי ותפקוד קוגניטיבי, ובניתוח-על של 18 מחקרים נמצא כי שיפור הכושר הקרדיורספירטורי באמצעות תרגול היה קשור עם תפקוד טוב יותר מבחינה אקזקוטיבית, מרחבית ומהירות בקרב נבדקים בריאים מעל גיל 55 ובקרב נבדקים עם הפרעות מנטליות קלות או קרדיופולמונריות חסימתיות. לא בוצעו מחקרים לונגיטודינליים שבדקו את הקשר בין כושר קרדיורספירטורי ותפקוד קוגניטיבי במבוגרים בריאים צעירים ובגיל העמידה.

 מטרת העבודה היתה לבדוק האם כושר קרדיורספירטורי גבוה יותר קשור עם תפקוד קוגניטיבי טוב יותר 25 שנה מאוחר יותר.

שיטות

נבדקו 2,747 משתתפים במחקר ה Coronary Artery Risk Development in Young Adults  בקרב גברים ונשים בגיל 18 עד 30 שגויסו ב- 1985-1986. כושר קרדיורספירטורי נמדד באמצעות משך מקסימלי של מבחן הליכון בשנים 0 ו- 20 . מבחנים קוגניטיביים בשנה 25 בדקו זיכרון וורבלי

(Rey Audiroty Verbal Learning Test) , מהירות פסיכומוטורית (Digit Symbol Substitution) Test) ) ותפקוד אקזקוטיבי (Stroop Test ).

תוצאות

בחישוב לפי דקת כושר קרדיורספירטורי בסיסי, נמצא שיפור משמעותי סטטיסטית מבחינת זכירת מלים ב- RAVLT  – גבוהה יותר ב- 0.12 , ה- DSST היה גבוה יותר ב- 0.92 ספרות והניקוד ב- Stroop Test היה נמוך יותר ב- 0.52 (=תפקוד טוב יותר), לאחר התאמה לגזע, מין, גיל, השכלה, ומרכז רפואי. התאמה נוספת לאורח- חיים ומדדים קליניים (לחץ דם, סכרת, כולסטרול, GFR ) החלישה מעט את ממצאי ה- RAVLT וה- DSST , וממצאי מבחן ה- Stroop איבדו את משמעותם הסטטיסטית. ניתוח ב- 1,957 מהמשתתפים שהשלימו גם את מבחן ההליכון בשנה 20 הראה שהשינוי של 20 שנה בכושר קרדיורספירטורי היה קשור חיובית רק עם DSST .

מסקנות

זיכרון וורבלי טוב יותר ומהירות פסיכומוטורית מהירה יותר בגיל 43 עד 55 קשורה עם כושר קרדיורספירטורי טוב יותר 25 שנה מוקדם יותר.

Zhu N, Jacobs DR, Schreiner PJ, et al. Cardiorespiratory fitness and cogniticve function in middle age. Neurollogy 2014;82:133 9 -1346.

הצעת לקריאה נוספת:

Launer LJ, Miller ME, Williamson JD, et al. Effects of intensive glucose lowering on brain structure and function in people with type 2 diabetes (ACCORD MIND): a randomized open label substudy. Lancet Neurol 2011;10:969-977.

Carnethon MR, Gidding SS, Nehgme R, et al. Cardiorespiratory fitness in young adulthood and the development of cardiovascular disease risk factors. JAMA 2003;290:3092-3100.

Gorelick PB, Scuteri A, Black SE, et al. Vascular contributions to cognitive impairment and dementia: a statement for healthcare professionals from the American Heart Association/American Stroke Association. Stroke 2011;42:2672-2713.

Vidoni ED, Honea RA, Billinger SA, et al. Cardiorespiratory fitness is associated with atrophy in Alzheimer’s and aging over 2 years. Neurobiol Aging 2011;33:1624-1632.

Baker LD, Frank LL, Foster-Schubert K, et al. Effects of aerobic exercise on mild cognitive impairment: a controlled trial. Arch Neurol 2010;67:71-79.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה