Neurologic Other

תפקיד ביופסיית שריר בבירור של כאב שריר.

 דר’ רויטל גנדלמן מרטון, עורכת מדור נוירולוגיה

Filosto M, Tonin P, Vattemi G, et al. The role of muscle biopsy in investigating isolated muscle pain. Neurology 2007;68:181-186

רקע.

כאב שריר הוא תלונה שכיחה בהפרעות נוירומוסקולריות רבות, כולל מיופתיות, נאורופתיות פריפריות, ומחלות של הנוירון המוטורי התחתון. אולם, כאשר זהו הסימפטום היחיד, קיים קושי באיבחון האטיולוגיה. בנוסף לכך, בעוד שכאב שריר בזמן פעילות יכול להצביע על בעיה מטבולית, מציאת סיבה לכאב שאינו קשור למאמץ יכול להתקל בקשיים. מאחר שסימפטום זה יכול לגרום לנכות כרונית באנשים שהינם בריאים- למעט תלונה זו- מבוצעת לעתים קרובות ביופסיית שריר על מנת להגיע לאבחנה.

מטרת העבודה היתה להעריך ממצאי ביופסיית שריר ב- 240 חולים עם כאב שריר כסימפטום מבודד.

שיטות.

בוצעו בדיקה היסטופתולוגית, אימונוהיסטוכימיה לדיסטרופין, חלבונים הקשורים לדיסטרופין, MHC I ובדיקה ביוכימית לאנזימים גליקוליטיים ולאנזימי שרשרת הנשימה המיטוכונדריאלית בביופסיות שריר. נעשה ניסיון לקשר בין הנתונים הפתולוגיים לממצאים הקליניים (גיל, מין, איכות ופיזור הסימפטומים, רמת CK, ותוצאות ה- EMG ).

תוצאות.

על סמך ממצאי ביופסיית שריר ניתן לתאר 5 קבוצות:  ב- 51.6% נמצאו שינויים מיופתיים הטרוגניים, שמשמעותם הפתוגנית אינה ידועה, ורק ב- 19% מהם היתה תמונה מיופתית ספציפית, כמו central nuclei myopathy, central core disease , מיופתיה עם אגרגטים טובולריים או עם סיבים טרבקולריים, או אבנורמליות של סוג סיבים; ב- 20% היו סימנים של הפרעה לתפקוד שרשרת הנשימה אך רק בחולה אחד היתה בעיה מיטוכונדריאלית אפשרית; ב- 7% נמצאה תבנית נאורוגנית; ב- 2.4% נמצאה מיופתיה מטבולית (חסר פוספורילז או פוספופרוקטוקינאז; ב-19% ביופסית השריר היתה תקינה. לא נמצא קשר ברור בין ביופסית השריר לנתונים הקליניים למעט החולים עם מיופתיה מטבולית. 

מסקנות.

הסיכוי למציאת אבחנה מוחלטת בביופסיית שריר בחולה המתלונן על כאב שריר בלבד ועם בדיקה נוירולוגית תקינה הוא 2%. רק חולים עם כאב שריר הקשור למאמץ וערכי CK הגבוהים פי 7 מהערך התקין חשודים במידה רבה לקיום מיופתיה מטבולית. יש צורך בבחירה קפדנית של חולים לפני ביצוע ביופסיית שריר.

הצעות לקריאה נוספת:

Mills KR, Edwards RH. Investigative strategies for muscle pain. J Neurol Sci 1983;58:73-78

Nardin RA, Rutkove SB, Raynor EM. Diagnostic accuracy of electrodiagnostic testing in the evaluation of weakness. Muscle Nerve 2002;26:201-205

Buchthal F, Kamieniecka Z. The diagnostic yield of quantified electromyography and quanified muscle biopsy in neuromuscular disorders. Muscle Nerve 1982;5:265-280

Swash M. What does the neurologist expect from clinical neurophysiology? Muscle Nerve 2002;Suppl 11:S134-138

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה