ממחקר חדש, שפורסם במהדורת יולי של Archives of Internal Medicine, עולה כי חולים עם הפרעות נוירומוסקולריות א-סימפטומטיות יכולים לחשוף את המצב שלהם על ידי שימוש בסטטינים.
מקרה ראשון של גבר בן 46 עם היסטוריה של יתר לחץ דם וסוכרת, שהיה צריך לקחת pravastatin לטיפול בהיפרכולסטרולמיה. שלושה חודשים לאחר מכן, הוא החל להתלונן על עייפות, כאבים בשרירים וקשיון. רמת קריאטין קינז בסרום הייתה גבוהה בהתמדה. לאחר הפסקת התרופה רמת קריאטין קינז ירדה במעט והיה שיפור קל בסימפטומים. באלקטרומיוגרפיה בעזרת מחט ראו מיופתיה קלה ובביופסיית שריר ראו גרעינים פנימיים מרובים, גושי גרעינים ושונות בגודל הסיבים. אבחון גנטי חשף מיוטוניק דיסטרופי.
מקרה שני של גבר בן 62 עם היסטוריה של סוכרת ו-MI. Simvastatin ניתן לו לטיפול בהיפרכולסטרולמיה. רמת קריאטין קינז בסרום הייתה גבוהה בהתמדה ולא חזרה לנורמה לאחר הפסקת התרופה. הביופסיה הייתה חיובית לפעילות אנזימתית בשריר. לבסוף הוא אובחן עם מחלת McArdle.
מקרה שלישי של גבר בן 51 עם יתר לחץ דם והיפרכולסטרולמיה, שאושפז בשל רבדומיוליזיס אקוטי לאחר נטילת atorvastatin למשך 18 חודש. הוא סבל מאי סבילות של פעילות גופנית ומכאבי שריר קבועים למשך חודשים לאחר הפסקת נטילת התרופה. מאוחר יותר הוא אובחן כסובל ממיופתיה מיטוכונדריאלית.
המקרה האחרון הוא של גבר בן 58 עם היסטוריה של יתר לחץ דם, היפראוריצמיה ומחלת עורקים קורונרים. הוא התחיל טיפול ב- pravastatin. זמן קצר לאחר העלאת המינון הוא פיתח טוייטץ’ בשריר, התכווצות שרירים וקשיים בהליכה. כמו במקרים האחרים הייתה לו הקלה קלה בלבד בסימפטומים לאחר הפסקת נטילת התרופה וירידה קלה בלבד ברמת קריאטין קינז. בסוף הוא אובחן כסובל ממחלת Kennedy.
נוירופתיה הקורת עקב שימוש בסטטינים הינה מוכרת ומדווחת יותר ויותר. ארבעת מקרים אלה מראים, שסטטינים יכולים להיות הטריגר למצבים נוירומוסקולרים חבויים.
החוקרים מציעים, שאם סימפטומים נוירומוסקולרים ממשיכים להתקיים לאחר הפסקת הטיפול בסטטין, יש לעשות הערכה אבחונית ולחפש מחלה נוירומוסקולרית חבויה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!