חוקרים מדווחים כי במקרי chorioamnionitis בילודים הנולדים במשקל לידה נמוך מאוד מופיע סיכון מוגבר לדימום תוך-חדרי ולרטינופתיה של פגות, אך לא ליקוי התפתחותי.
החוקרים מציינים כי chorioamnionitis גורם לעליה במורבידיות ובתמותה של הילוד. אולם, הם מוסיפים, עד כה לא נחקרה התוצאה הנוירו-התפתחותית בקרב ילודים הנולדים במשקל לידה נמוך מאוד במצב זה.
החוקרים בדקו 177 ילודים שנולדו בגיל 22-29 שבועות להריון, שב-102 מהם הופיעה עדות ל-chorioamnionitis. יתר 75 הילודים שימשו כנבדקי ביקורת.
בקרב ילודים אלה, בהשוואה לנבדקי הביקורת שבהם לא הופיע chorioamnionitis, הופיעה שכיחות מוגברת של דימום תוך-חדרי (30% לעומת 13%) ושל רטינופתיה של פגות (68% לעומת 42%).
למרות זאת, בגיל מתוקן של 19 חודשים נמצא דימיון בדירוגי אינדקס ההתפתחות המנטלית ואינדקס ההתפתחות הפסיכו-מוטורית בין הקבוצות כמו גם שכיחות מקרי שיתוק המוחין (8.6% לעומת 6.6%).
החוקרים הבחינו בקשר חזק בין שיתוק מוחין לבין chorioamnionitis בקרב ילודים שנולדו במועד. אולם, מסבירה בראיון החוקרת הראשית, ד”ר Koons, בילודים הפגים לא הופיעו הבדלים בשכיחות מקרי שיתוק המוחין או בשכיחות מקרי קבלת תוצאה בלתי-נורמלית בבדיקה ההתפתחותית בהשוואה לתינוקות פגים ללא דלקת שלייתית.
היא מסכמת כי גורמים שונים ומורכבים משפיעים על התוצאה ארוכת הטווח בילודים פגים ולמרות שדלקת שלייתית קשורה לפגיעה נוירולוגית בילודים שנולדו במועד, נראה שהקשר פחות משמעותי בקרב פגים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!