הנחיות מעטות בלבד קיימות בנוגע לטיפול בספורטאים הסובלים מזעזוע מוח. בכדי לחקור את שכיחות הופעת זעזועי מוח בספורטאים ואת אופי ההחלמה מהם השתמשו חוקרים בשני מחקרים בנתונים שנאספו ממחקר קוהורטי שנערך בקרב 2,905 שחקני פוטבול בקבוצות קולג’ ובוצע בו מעקב במשך 4251 עונות משחק. 

יותר ממחציתם של 196 מקרי זעזועי המוח שנמצאו בקרב 184 שחקנים (6.3 מהנבדקים), התרחשו במהלך אימון. אולם, שיעור זעזועי המוח שהופיעו במהלך המשחקים היה גבוה יותר מזה של זעזועי המוח שהתרחשו בזמן אימון (3.8 לעומת 0.5 מקרים של זעזועי מוח לכל 1000 חשיפות של ספורטאי). רק ב-12 מהספורטאים התרחש אובדן הכרה (משך אבדן ההכרה הממוצע עומד על 30 שניות), ואילו 46 ספורטאים הראו סימנים של אמנזיה  (משך האמנזיה הממוצע עומד על 30 דקות). בקרב הספורטאים שחוו 3 זעזועי מוח או יותר מכך בעבר, נמצאה סבירות גבוהה פי 3 לחוות זעזוע נוסף במהלך המחקר, בהשוואה לאלו שלא חוו אף זעזוע מוח קודם לכן. בקרב הספורטאים שחוו 3 זעזועי מוח או יותר מכך בעבר נמצאה גם החלמה איטית יותר מאשר בקרב אלו שחוו זעזוע אחד בלבד בעברם (סימפטומים שנמשכו יותר משבוע הופיעו ב-30% מהם לעומת 15% באלו שעברו זעזוע יחיד). 9 (75%) מתוך 12 המקרים של זעזוע מוח חוזר שהופיעו במהלך הניסוי התרחשו בתוך 7 ימים מזמן התרחשות הזעזוע הראשון.

במחקר אחר נערכה השוואה בין 94 שחקנים שעברו זעזוע מוח לבין 56 נבדקי ביקורת מתאימים. ממצאי המחקר מעלים כי אחרי התרחשות זעזוע המוח חזרה יציבות מנח הגוף לרמתה הבסיסית בתוך 3-5 ימים בממוצע, התפקוד הקוגנטיבי חזר לרמתו הבסיסית בתוך 5-7 ימים בממוצע, וסימפטומי הזעזוע (בעיקר כאבי-ראש) נעלמו בתוך 7 ימים בממוצע.

נתונים אלה עשויים לסייע לרופאים לזהות את הספורטאים המצויים בסיכון מוגבר להתרחשות זעזוע מוח חוזר ואת אלו שבהם עלולה ההחלמה להיות ממושכת. המחקרים מדגישים את חשיבותם של חזרת הקוגניציה ושל ההערכה הנוירולוגית בקבלת ההחלטה לגבי חזרת השחקן למגרש, יותר מאשר חשיבות דרגתו של זעזוע המוח. המחקרים תומכים בכלל הישן המחייב תקופת התאוששות של 7 ימים לפני חזרת ספורטאי שעבר זעזוע מוח אל מגרש הספורט.

JAMA 2003 Nov 19; 290:2549-55.  JAMA 2003 Nov 19; 290:2556-63

לידיעה