טעויות בהרכבת מזון לתינוקות אינן חדשות. בתינוקות המקבלים חלב מבוסס על פול הסויה, חוסר ויטמין  B1 כפי שהתרחש אצלנו כעת, תואר כבר בעבר אך לעיתים נדירות בלבד. בארצות הברית תוארו שני מקרים במשך 25 שנה. (1)

משהו שמזכיר את המצב ששורר אצלנו כעת קרה בארצות הברית לפני חמישים שנה. כעין מגיפה של חסר בויטמין B6, שהוא pyridoxine, פרצה בארצות הברית בשנים 1952-1953. התינוקות שחלו קיבלו פורמולה חדשה שעברה עיקור בחום גבוה. תהליך זה גרם לכך שריכוז הפירידוקסין ירד לשליש מהרמה ההתחלתית. (2) והתינוקות סבלו מפרכוסים.

לעומת זאת, התמונה הקלינית של חסר ויטמין  B1, – thiamine- היא המחלה הנקראת Beriberi . השם נגזר ממילה בשפה האפריקאית שמשמעותה “אינני יכול”.

הראשון להסב תשומת לב למחלה היה רופא הולנדי, שחי באי Java.

בשנת 1896 ד”ר Christian Eijkman שם לב לעובדה שאורז מקולף גורם לחולשה ביונים, ומתן חומר הנמס  במים שאת זהותו כמובן לא הכיר – מרפא את המצב.

Beriberi בצורתו “היבשה” מתייחס לתופעות נוירולוגיות כגון דלקת של העצבים ההיקפיים הגורמת לחולשה ולנימול בגפיים. וכן קיים חוסר תאבון, הקאות, אי-שקט, ערנות ירודה וחוורון.

תוארה תמונה הנקראת “pseudomeningitic phase” בה יש בליטה של מרפס כתוצאה של עליה בלחץ התוך גולגולתי, פרכוסים ותרדמת.(3) 

 תמונה זו נדירה בחסר ויטמין B1, והופתעתי לשמוע את מספר הקורבנות של האסון התזונתי שהתרחש בימים האחרונים אשר סבלו מפרכוסים. אנחנו ניזונים בעיקר מעיתונות וקשה לדעת האם המידע שקבלנו תואם את העובדות הרפואיות. אם אכן נכון הדבר מתעוררת השאלה: האם מדובר בחסר בויטמין B1 בלבד או חסרים ויטמינים חיוניים נוספים?

צורה נוספת של חסר בויטמין B1 היא הצורה “הלחה”. כאן הפגיעה בעיקר בשריר הלב המתרחב. התינוק מבטא סימנים של אי-ספיקת הלב כגון בצקת. מכאן התיאור “הצורה הלחה.”

כאמור הרכבת מזון לתינוקות הוא נושא מסובך הדורש מיומנות רבה. הסיפור הבא מדגים נקודה זו. כדי לבדוק את פעילות בלוטת התריס לפני שלושים שנה, השתמשנו בבדיקה שמדדה רמת ה PBI ה protein bound iodine בדם, במקום בדיקת ה 4 T שהיא בשימוש היום.

באותם הימים התגלתה קבוצת ילדים להם רמות PBI גבוהות מאד בדם וללא סימנים קליניים לפעילות יתר בלוטת התריס. ד”ר הדי לנדאו וד”ר דוד רבין ז”ל בדקו את התופעה ומצאו כי כל הילדים להם רמה גבוהה של PBI ניזונו על תכשיר חלב סויה תוצרת הארץ שהיה בשוק אז.

פנינו ליצרן והוא הודה כי הוסיף עודפים של יוד למזון מחשש כי ילדי ישראל יסבלו מחסר יסוד חיוני זה. מלבד התופעה המעבדתית לא נגרם נזק לילדים אלה. המקרה מדגים כי יש להיזהר גם מעודפים.

מקרה אחר של מחלה איטרוגנית הקשורה למזון, הוא סיפור על ילד בן עשר שסבל מכאבי ראש עזים במשך שבוע, ובסוף הופיעו פרכוסים ואושפז במחלקת ילדים. בבדיקת ניקור חוט השדרה, נמצא שנוזל השדרה תחת לחץ גבוה מאד. מעבר לכך לא היו ממצאים פתולוגיים בנוזל. חקירת האם גילתה כי היא עלתה לאחרונה מארצות הברית, היא גרושה ודואגת שלבנה לא יחסר מאומה. האם נתנה לבנה מנת ויטמינים כפולה ומכופלת. בבדיקת הדם מצאנו אכן כי רמת ויטמין A בדמו של הילד הייתה גבוהה ביותר. הפסקנו מתן ויטמינים ומצבו הלך ונרגע. להזכירכם, עודף ויטמין A בדם גורם לאי-שקט, לחוסר תאבון, לעליה בלחץ התוך גולגולתי, לקילוף עור ולשינויים אופיינים בצילומי העצמות הארוכות.

בהזדמנות זו כדאי להיזכר גם בחשיבות של ויטמין A בעולם השלישי וכן בהזנת פגים. בעולם השלישי נמצא שחסר ויטמין A היום נפוץ מאד וכי התמותה ממחלות זיהומיות, וחצבת ביניהם, גבוהה פי כמה במצבי חסר ויטמין A. וכן הוכחה החשיבות של תוספת ויטמין A לפגים, לא בעולם השלישי בלבד, אלא גם אצלנו.

דוגמא נוספת לפגיעה עקב חסר מרכיב חיוני במזון. נער אשר נמצא בטיפולי שנים רבות וסובל מהפרעה חמורה בספיגה במעיים. זה שנים הוא מקבל הזנה תוך-ורידית משולבת בבית, הווה אומר אוכל בצורה חופשית ובנוסף מקבל הזנה תוך-ורידית בלילות. לפני מספר שנים הלך ונחלש עד שבהדרגה בקושי יכול להלך, והוא בן עשר. חקרנו והתייעצנו בנוירולוגים, עד שמישהו העלה חשד שאולי חסר Carnitine. ואכן כך היה. מי היה מעלה על דעתו שבפורמולה להזנה תוך-ורידית מרכיב חיוני זה לא נמצא? הוספנו קרניטין, בתחילה בזריקה ולאחר מכן בפה ומיד חזר לאיתנו. היום הוא בן 15, גובהו 160, משקלו שלא נדע, והוא תלמיד מצטיין ובכושר גופני טוב. הוא מקבל קרניטין בתוספת למזון באופן קבוע.

בסיכום, פן ייווצר הרושם שלולא מזון סינתטי יכולנו להימנע ממחלות רבות, כדאי שנזכור המצב לפני מזונות אלה. הזכרנו כבר כי חסר ויטמין A גורם לתמותה גבוהה בקרב ילדים להם מחלות זיהומיות בארצות אסיה גם היום. לפני חמישים שנה רככת תזונתית קשה הייתה נפוצה אפילו בכמה מארצות אירופה. אפשר להרחיב את הדיבור בנידון, אך די בדוגמאות אלה.

אני נזכר בפסוק מספר קוהלת:” אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה. ”

מקורות:

1 – Fomon SJ, Infant Nutrition Second edition. Publisher:W B SaundersPhiladelphia

2 – תזונת האדם. גוגגנהיים ק י. הוצאת ספרים מאגנס. ירושלים. דף 185.מהדורה שניה.

3 – Tsasng RC, Nicholls BL. Nutrition during infancy. P. 242. Pubs: CV Mosby Co St . Louis