אבני כליה ודרכי שתן מלוות בסיבוכים כליתיים, לבביים, זיהומיים וגרמיים, צורך בפרוצדורות לא נעימות ומלוות בסיבוכים, כאב בלתי נסבל וירידה באורך ואיכות חיים. ניתן למנוע אבני כליה ביותר ממחצית המטופלים בעזרת בירור מקיף וטיפול מותאם למטופל.
האם יש גורמים נוספים שמגבילים את ההצלחה למניעת יצירת, גדילת וחזרת אבני כליה?
בזיהומים חוזרים בדרכי השתן עלולים להתפתח זיהומים עם חיידקים המפרישים אוראז שמפרקים אוראה לאמוניה תוך העלאת pH שתן, הגורמת ליצירת אבני מגנזיום אמוניום פוספט- סטרובייט וסידן קרבונט אפטיט. אבנים אלו קשות ביותר לטיפול תרופתי ואנטיביוטי כי החיידקים מפרישים ביופילם, שמצטבר בתוך האבן, ובתוכו הם גדלים מוגנים בפני טיפול אנטיביוטי ולרוב לא מתגלים בתרבית שתן אלא רק בתרבית מהאבן.

אבנים אלו נוטות לצפות את אגן הכליה ומצריכות הוצאה בפרוצדורה חודרנית של כל האבנים בנוסף לטיפול בגורמי הסיכון בשתן, ושכיחות יותר בנשים ובהפרעה בניקוז השתן בהן זיהומים בדרכי השתן שכיחים יותר.

אבני סידן אוקסלט הן אבני הכליה השכיחות במיוחד בגברים ולא נחשבו כנוצרות עקב זיהומים בדרכי השתן וכיכולות להכיל בתוכן חידקים בביופילם בדומה לאבני סטרובייט וסידן קרבונט אפטטיט.

במאמר שפורסם בינואר 26 ב־PNAS הוצע מנגנון נוסף לא צפוי ליצירת אבני סידן אוקסלט של ביופילם חידקי בין שכבות גבישי סידן אוקסלט, שנמצא גם באבנים שהוצאו ללא עדות לזיהום בדרכי השתן. פירורי אבנים נאספו בתנאים סטרילים בזמן אורתרוסקופיה וליטוטריפסיה ע”י לייזר.

אזורי הביופילם היו עשירים ב־DNA חיידקי וסמוכים לאזורי גרעון שעלולים להגביר heterogeneous nucleation, כלומר חומצת שתן ביצירת גבישי סידן אוקסלט. החיידקים השכיחים שנמצאו הם אנטרוקוקוס פקליס, פרוטאוס מירביליס וסטפילוקוקוס אפידרמידיס.

הטכנולוגיה כעת מורכבת מאוד ולא נראית כרגע ישימה לרוב אבני סידן אוקסלט, אך ייתכן שתעזור בבירור וטיפול באבני סידן אוקסלט שלא מגיבות לטיפול ללא סיבה לכך לפי הבירור המקיף המומלץ עד עתה ואולי גם יותר בנשים, הפרעות בניקוז השתן ופרוצדורות אורולוגיות מרובות. אם חלק מאבני סידן אוקסלט הן אבני זיהום ויימצאו בהן ביופילם וחיידקים, נראה שהגישה אליהן צריכה להיות שונה ודומה לזו שבאבני סטרובייט. במצב זה יהיה כנראה צורך לבדוק תרבית מאבנים שנפלטו או הוצאו, ובצמיחת חיידק ייתכן שלהוציא גם אבנים אחרות גם אם ן עדיין קטנות ו/או אסימפטומטיות.

למאמר

ד”ר דוד טובבין, יו”ר החוג לטיפול ולמניעת אבני כליה, לשעבר החוג להמודיאליזה, באיגוד הישראלי לנפרולוגיה.  מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז הרפואי ‘העמק’ בעפולה ופרופ’ משנה ומרצה בכיר בטכניון עד 2023.