ידוע כי להיפוקלמיה והיפרקלמיה השפעה פיזיולוגית שלילית בטווח הזמן המיידי, אך אין נתונים רבים אודות הסיכונים בטווח הארוך. במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי רמות אשלגן אמבולטוריות מעל ומתחת לטווח התקין נקשרו באופן עקבי עם סיכון מוגבר לסיבוכים, כאשר הממצאים היו עקביים בטווח רחב של תפקוד כלייתי ורמות אלבומין בשתן.
מטרת המחקר הייתה לקבוע את הסיכונים לתמותה מכל-סיבה, תמותה קרדיווסקולארית ומחלת כליות סופנית על-רקע רמות אשלגן על-פי התפקוד הכלייתי.
החוקרים השלימו מטה-אנליזה שכללה 27 מדגמים בינלאומיים במאגר CKD Prognosis Consortium. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין רמות אשלגן ובין סיבוכים, לאחר תקנון למאפיינים דמוגרפיים וקליניים.
מדגם המחקר כלל 1,217,986 משתתפים שהיו במעקב ממוצע בן 6.9 שנים. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 55 שנים, קצב הפינוי הגלומרולארי המשוער עמד על 83 מ”ל/דקה וב-17% תועדו רמות אלבומינוריה בטווח בינוני-עד-גבוה. רמות אשלגן עמדו בתחילת המחקר על 4.2 מילימול/ליטר, בממוצע.
מהנתונים עולה קשר בין רמות אשלגן של מעל 5.5 מילימול/ליטר ובין קצב פינוי גלומרולארי משוער נמוך יותר ואלבומינוריה חמורה יותר. הקשר בין רמות אשלגן ובין סיבוכים היה בצורת U, כאשר הסיכון הנמוך ביותר תועד עם רמות אשלגן בטווח 4-4.5 ננומול/ליטר. בהשוואה לערך ייחוס של 4.2 מילימול/ליטר, יחס הסיכון המתוקן לתמותה מכל-סיבה עמד על 1.22 בנוכחות רמות אשלגן של 5.5 מילימול/ליטר ועל 1.49 בנוכחות אשלגן של 3.0 מילימול/ליטר.
הסיכונים המתוארים היו דומים ללא תלות בקצב פינוי גלומרולארי, חומרת אלבומינוריה, טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על סיכון מוגבר לסיבוכים עם הפרעה ברמות אשלגן בדם, ללא תלות בתפקוד הכלייתי או באלבומינוריה.
European Heart Journal, Volume 39, Issue 17, 1 May 2018, Pages 15351542
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!