השפעת השימוש בחוקן סודיום-פוספט על תפקודי הכליות (Am J Kidney Dis)

מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי גדול עולה כי השימוש בחוקני סודיום-פוספט לפני בדיקות קולונוסקופיה מלווה בירידה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער. במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Kidney Diseases מדווחים החוקרים כי השימוש בחוקני סודיום-פוספט לווה בעליה של 38% בסיכויי התפתחות ירידה בתפקוד הכלייתי שנה אחת לאחר החשיפה.

לבחינת הקשר בין השימוש בחוקנים אלו ובין eGFR (Estimated Glomerular Filtration Rate), החוקרים בחנו את הנתונים אודות למעלה מ-70,000 משתתפים. לפני קולונוסקופיה, המשתתפים השלימו חוקני סודיום-פוספט (עם או ללא פוליאתילן גליקול) או פוליאתילן גליקול בלבד. גיל המשתתתפים הממוצע עמד על 62 שנים, 95% היו גברים.

החוקרים קבעו עליה של 50% בריכוז קריאטינין בדם במהלך 15 חודשים כירידה בקצב הפינוי הגלומורולארי, כאשר ירידה אקוטית הוגדרה לאורך שישה שבועות וירידה ארוכת-טווח הוגדרה בין 9-15 חודשים.

במהלך שישה חודשים, שיעורי ההיארעות של כל ירידה בקצב הפינוי הגלומרולארי היו גבוהים יותר משמעותית בקבוצת הטיפול בחוקני סודיום-פוספט ובקבוצות הטיפול המשולב, בהשוואה לקבוצת הטיפול בפוליאתילן גליקול בלבד (4.5% לעומת 3.4%).

בניתוח מתוקן מצאו החוקרים כי השימוש בחוקני סודיום-פוספט נותר קשור בקשר מובהק עם כל ירידה בקצב הפינוי הגלומרולארי (יחס סיכויים של 1.3). הקשר היה תקף בטווח הארוך (יחס סיכויים של 1.4), אך לא בטווח הקצר. גורמי סיכון אחרים כללו סוכרת ואנמיה שאינה על-רקע חסר ברזל.

החוקרים מאמיני כי ממצאי המחקר תקפים לחולים העוברים פרוצדורות אחרות וממליצים להימנע מהשימוש בסודיום-פוספט.

Am J Kidney Dis 2016

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן