מתוצאות מחקר AQUARIUS , שפורסמו בכתב העת Journal of the American Medical Association ובכנס ה-European Society of Cardiology Congress, עולה כי הטיפול ב- Aliskirenלא הביא לשיפור במחלת עורקים כלילית כאשר ניתן לחולים עם קדם-יתר לחץ דם.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ההנחיות ממליצות על יעד טיפול של 140/90 מ”מ כספית. אין נתונים רבים אודות ההשפעה של הפחתה נוספת של לחץ הדם בחולים עם מחלת עורקים כלילית. ממחקרים בבעלי חיים עלה כי Aliskiren, מעכב ישיר של רנין, עשוי להשפיע לטובה על דופן העורקים, אך עלו סימנים להשפעות קליניות שליליות בחולים עם סוכרת.
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון אם הטיפול ב- Aliskiren יביא להאטת התקדמות טרשת עורקים בחולים עם קדם יתר לחץ דם. מדגם המחקר כלל משתתפים בגילאי 35 שנים ומעלה, עם עדות אנגיוגרפית למחלת עורקים כלילית, קדם יתר לחץ דם בתחילת המחקר (לחץ דם סיסטולי בטווח 125-139 מ”מ כספית ולחץ דם דיאסטולי נמוך מ-90 מ”מ כספית) ושני גורמי סיכון נוספים למחלות לב וכלי דם.
לאחר טיפול ב- Aliskiren במינון 150 מ”ג במשך שבוע אחד להערכת סבילות הטיפול, 613 משתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Aliskiren במינון 300 מ”ג (305 חולים) או פלסבו (308 חולים).
בקרב 458 חולים שנותרו במחקר למשך למעלה מ-72 שבועות לא זוהו הבדלים משמעותיים בתוצאי הסיום העיקריים או המשניים בין אלו שטופלו ב- Aliskiren או פלסבו. החוקרים מדווחים על ירידה של 0.33% בנגעים טרשתיים בעורקים כליליים בחולים שטופלו ב- Aliskiren ועליה של 0.11% בקבוצת הפלסבו, כאשר ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית (p=0.08).
באשר לתוצא היעילות העיקרי נפח הנגע הטרשתי הכולל לא תועד הבדל בין קבוצות המחקר. נפח הנגע ירד ב-4.1 ממ”ק בקבוצת ההתערבות, בהשוואה ל-2.1 ממ”ק בקבוצת הפלסבו (p=0.18).
באף אחת משתי הקבוצות לא תועד שיעור חריג של חולים עם נסיגה של הנגע הטרשתי. עם זאת, מניתוח של הנתונים עלה כי הטיפול ב- Aliskiren הפחת משמעותית את לחץ הדם הסיסטולי בהיקף של 2.9 מ”מ כספית, בהשוואה ל-0.8 מ”מ כספית בקבוצת הפלסבו (p=0.007), עם ירידה דומה בלחץ הדם הדיאסטולי (2 מ”מ כספית לעומת 0.4 מ”מ כספית, p=0.003).
הממצאים הדגימו השפעה חיובית על האירועים הקליניים, ממצא שהפתיע את החוקרים, לאור גודל המחקר הקטן.
בקבוצת ההתערבות נרשמה ירידה משמעותית בשיעור הסיבוכים הקרדיווסקולאריים המג’וריים (8.5% לעומת 16.2%, p=0.004) ואוטם לבבי לא-פטאלי (0.3% לעומת 2.6%, p=0.02).
למרות האמור לעיל, החוקרים מדגישים כי יש להתייחס לממצאים בזהירות, מאחר שמדובר בניתוח שהוגדר מראש של נתוני מחקר, שלא היה בעל עוצמה מספקת להערכת התוצאות הקליניות, ומבוסס על מספר אירועים קטן.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!