Nephrology Other

הערכת משטר כלציה עם Disodium EDTA על סיבוכים קרדיווסקולאריים בחולים לאחר אוטם לבבי (JAMA)

בכתב העת JAMA פורסמו תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים יציבים עם היסטוריה של אוטם לבבי, טיפול כלציה תוך-ורידי ב-Disodium EDTA, בהשוואה לפלסבו, הפחית באופן מתון את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים, כולל פרוצדורות רה-וסקולריזציה.

לדברי החוקרים, טיפול כלציה עם Disodium EDTA מצוי בשימוש מזה למעלה מחמישים שנים לטיפול בטרשת עורקים, אם כי אין הוכחות לתועלת של הטיפול. במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לקבוע את ההשפעה של הטיפול על אירועים קרדיווסקולאריים.

החוקרים ערכו מחקר מבוקר-פלסבו, כפל-סמיות, שכלל 1,708 חולים בגילאי 50 שנים ומעלה, עם היסטוריה של אוטם לבבי לפחות שישה שבועות טרם התחלת המחקר, וערכי קריאטינין של עד 2.0  מ”ג לד”ל. המשתתפים גויסו מ-134 מרכזים רפואיים בארצות הברית וקנדה. הגיוס למחקר הכל בספטמבר 2003 והמעקב נמשך עד אוקטובר 2011. 289 חולים (17% מכלל מדגם המחקר, 115 בקבוצת ההתערבות ו-174 בקבוצת הביקורת) הסירו הסכמתם במהלך המחקר.

המשתתפים חולקו באקראי לטיפול בארבעים עירויים של תמיסת כלציה (שלושה גרם של Disodium EDTA, שבעה רם של Ascorbate, ווויטמינים ממשפחת B, אלקטרוליטים, פרוקאין והפרין) (839 חולים) או פלסבו (869 חולים) ומשטר טיפול פומי במינראלים וויטמינים בהשוואה לטיפול פומי בפלסבו. העירויים ניתנו כל שבוע למשך 30 שבועות, לאחריהם 10 עירויים במרווחים של 2-8 שבועות. 15% מהחולים הפסיקו את העירויים (38 חולים בקבוצת ההתערבות ו-41 חולים בקבוצת הפלסבו) בשל תופעות לוואי.

תוצא הסיום העיקרי כלל מדד משולב של תמותה כללית, אוטם לבבי חוזר, רה-וסקולריזציה כלילית, או אשפוז בשל אנגינה.

החוקרים מדווחים כי חציון גיל המשתתפים עמד על 65 שנים, כאשר 31% מהמשתתפים סבלו מסוכרת. תוצא הסיום העיקרי של המחקר תועד ב-222 חולים (26%) בקבוצת ההתערבות וב-261 חולים (30%) בקבוצת הביקורת (HR = 0/82, p=0.035). לא זוהתה השפעה על שיעורי התמותה הכללית (87 מקרי תמותה בקבוצת ההתערבות (10%) לעומת 93 מקרי תמותה בקבוצת הפלסבו (11%), יחס סיכון של 0.93, p=0.64)) אך למחקר לא הייתה עוצמה סטטיסטית מספקת להשוואה.

ההשפעה של טיפול כלציה עם EDTA על המרכיבים של התוצא העיקרי, פרט לתמותה, הייתה דומה להשפעה הכוללת (MI 6% עם טיפול כלציה לעומת 8% עם פלסבו; אירועים מוחיים 1.2% בקבוצת ההתערבות לעומת 1.5% בקבוצת הביקורת; רה-וסקולריזציה כלילית 15% בקבוצת ההתערבות לעומת 18% בקבוצת הביקורת; אשפוזים בשל אנגינה 1.6% בקבוצת ההתערבות לעומת 2.1% בקבוצת הביקורת).

החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מהווים בסיס למחקרים נוספים, אך עדיין אינם מספיקים בכדי לתמוך בשימוש שגרתי בטיפול כלציה כחלק מהטיפול בחולים עם היסטוריה של אוטם לבבי.

JAMA. 2013;309(12):1241-1250

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה