מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes Care עולה כי צריכת חלב סויה עשויה להשפיע על תפקודי הקרישה, עם הפחתת רמות D-Dimer, אך חסרת השפעה על סמני דלקת או עקה חמצונית.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את ההשפעה של צריכת חלב סויה, בהשוואה לצריכת חלב פרה, על מדדי דלקת, תפקודי קרישה ועקה חמצונית בחולים עם נפרופתיה סוכרתית.
המחקר כלל 25 חולים עם סוכרת מסוג 2 ונפרופתיה והיה מחולק לשני שלבים, כל אחד ארך ארבעה שבועות, עם מרווח של שבועיים בין השלבים. החולים חולקו באקראי לצריכת דיאטה הכוללת חלב סויה או דיאטה הכוללת חלב פרה.
צריכת חלב סויה לוותה בירידה משמעותית ברמות D-Dimer (אחוז שינוי של 3.77- לעומת 16.13%, p<0.05). ההשפעה המשמעותית נותרה גם לאחר תקנון לערפלנים (צריכת פחמימות). עם זאת, צריכת חלב סויה לא השפיעה משמעותית על רמות TNF-Alpha, IL-6, hs-CRP או Malondialdheyde. התוצאה הייתה קרובה למשמעותית בנוגע להשפעה של חלב סויה על רמות hs-CRP (אחוז שינוי של 35.45% לעומת 36.76%, p=0.05). עם זאת, השפעה זו לא הייתה משמעותית לאחר תקנון לערפלנים (צריכת פחמימות).
לסיכום, צריכת חלב סויה עשויה להפחית את רמות D-Dimer בחולים עם נפרופתיה סוכרתית. עם זאת, לא חל שינוי משמעותית בסמני דלקת ועקה חמצונית בעקבות צריכת חלב סויה בחולים אלו.
Diabetes Care. 2012;35(10):1981-1985
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!