ממספר מחקרים שהוצגו במהלך כנס ה-European Society of Hypertension עולה קשר בין רמות חומצה אורית ובין יתר לחץ דם, סוכרת, ומגוון גורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם. בין המחקרים שהוצגו נכלל מחקר מישראל, שהדגים עליה של 50% בסיכון ליתר לחץ דם ושכיחות גבוהה כמעט כפליים של סוכרת במהלך עשר שנות מעקב, בהשוואה לנבדקים עם רמות נמוכות של חומצה אורית.

בהצגה הראשונה, ד”ר עדי לייבה מהמרכז הרפואי על-שם חיים שיבא, תל השומר, הציג נתונים אודות למעלה מ-100,000 נבדקים מישראל עם נתונים אודות רמות חומצה אורית. החוקרים התבססו על נתוני קופת חולים כללית, החל משנת 2002, וערכו השוואה בין עוקבה היסטורית של מבוגרים בריאים (גילאי 40-70 שנים) עם רמות חומצה אורית נמוכות (3 מ”ג לד”ל ומטה) אל מול אלו עם רמות תקינות (3.1-6.8 מ”ג לד”ל) במהלך עשר שנות מעקב.

המחקר לא כלל חולים עם סוכרת, יתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית, אי-ספיקת לב, מחלת כליות כרונית, מחלת כלי דם היקפית או צרברווסקולארית ואלו שנטלו טיפול במשתנים, תרופות לטיפול במחלות לב, אספירין, Probenecid או Allopurinol.

רמות חומצה אורית של 3 מ”ג לד”ל, או נמוך מכך, זוהו ב-9,156 נבדקים (בעיקר בנשים). החוקרים השוו בין נבדקים אלו ובין קרוב ל-114,000 משתתפים עם ערכים תקינים. זוהו מספר הבדלים משמעותיים במדדים מטבוליים בין הקבוצות, אך כולם היו בטווח התקין.

לאחר עשר שנות מעקב, בנבדקים בריאים עם רמות חומצה אורית תקינות נרשמה עליה של 53% בסיכון להתפתחות יתר לחץ דם בהשוואה לנבדקים עם רמות חומצה אורית נמוכות, לאחר תקנון לגיל, מין, מצב סוציו-אקונומי, מדד מסת גוף, עישון, תפקוד כלייתי, רמות סוכר וערכי LDL ו-HDL.

הסיכון להתפתחות סוכרת ומחלת כליות כרונית היה גבוה כמעט כפליים (עליה של פי 1.84 ופי 1.93, בהתאמה) בנבדקים עם רמות תקינות בהשוואה לאלו עם רמות נמוכות של חומצה אורית.

החוקרים מאמינים כי חומצה אורית הינה ככל הנראה גורם למחלות לב וכלי דם, ואין ספק כי לא מדובר רק בצופה תמים מהצד.

עליה של פי שלוש בסיכון להיפרטרופיה של חדר שמאל בנוכחות רמות חומצה אורית של 8 מ”ג לד”ל ומעלה

בנפרד, חוקרים מיפן ערכו מחקר אפידמיולוגי וזיהו 1,943 משתתפים בגילאי 40 ומעלה עם נתונים זמינים אודות רמות חומצה אורית וקריאטינין, כאשר כל המשתתפים עברו בדיקות אקו-לב וחישוב LVMI.

החוקרים זיהו קורלציה משמעותית בין LVMI עם גיל, מין זכר, היקף מותניים, מדד מסת גוף, לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי, וקריאטינין ועם חומצה אורית. מניתוח סטטיסטי עלה כי הסיכון להיפרטרופיה של חדר שמאל היה גבוה כמעט כפי שלוש באלו עם רמות חומצה אורית של 8 מ”ג לד”ל ומעלה, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים.

החוקרים מדגישים כי זהו המחקר הראשון שהדגים קשר חיובי בין LVMI ובין חומצה אורית באוכלוסייה הכללית ומוסיפים כי מהתוצאות עולה עוד כי חומצה אורית הינה סמן חשוב לתסמונת מטבולית.

במחקר נוסף, שהוצג כפוסטר במהלך הכנס, שכלל 874 חולים עם יתר לחץ דם, זוהתה קורלציה בין רמות חומצה אורית ובין כל המרכיבים של התסמונת המטבולית.

מספר תקצירים אחרים הוצגו במהלך שלושת ימי הכנס ודיווחו על קשר בין רמות גבוהות של חומצה אורית ובין גורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם בחולים עם יתר לחץ דם, כולל נוקשות עורקית, מיקרואלבומינוריה ועוד.

מתוך כנס European Society of Hypertension

לידיעה במדסקייפ