Nephrology Other

האם יש תועלת לטיפול בחסמי אלפא כנגד אבני כליות קטנות? (Arch Intern Med)

מתוצאות מחקר חדש מצרפת שפורסם ב-Archives of Internal Medicine עולה כי אין תועלת בטיפול בחסם אלפא Tamsulosin (אומניק) במטרה לסייע במעבר אבני כליות קטנות. עם זאת, אורולוגים אמריקאים שבחנו את הנושא טוענים כי מוקדם מדי להסיק מסקנות חד-משמעיות.

בעוד שממצאי המחקר לא הדגימו כל תועלת במעבר אבני כליות עם Tamsulosin, מדגם המחקר כלל בעיקר חולים עם אבנים קטנות. ייתכן כי יש תועלת מסוימת בחולים עם אבנים גדולות יותר.

המומחים אינם בטוחים אם יש לזנוח את הטיפול בחסמי אלפא בחולים עם אבני כליות.

המחקר האקראי, כפל-סמיות, כלל 129 חולים שאושפזו בשישה בתי חולים בצרפת עם אבנים בחלק הדיסטאלי של השופכן, בקוטר 2-7 מ”מ. החולים חולקו באקראי לטיפול ב-Tamsulosin (0.4 מ”ג ליום) או פלסבו, והיו במעקב עד יום 42 או הוצאת האבן.

גודל האבן הממוצע עמד על 3.1 מ”מ וב-72.7% מהמטופלים האבנים היו בגודל של 2-3 מ”מ.

בתום תקופת המחקר, לא הודגמה תועלת משמעותית לטיפול ב- Tamsulosin. שיעור הוצאה ספונטאנית של האבנים לא היה שונה משמעותית בין שתי הקבוצות (77% עם Tamsulosin לעומת 70.5% עם פלסבו). יתרה מזאת, הטיפול ב- Tamsulosin לא האיץ את מעבר האבנים (זמן ממוצע להעברת אבן: 9.6 ימים עם Tamsulosin לעומת 10.1 ימים עם פלסבו).

לתוצאות השליליות חשיבות רבה מאחר שחסמי אלפא משמשים כיום כטיפול מומלץ באירופה ובארה”ב, וייתכן כי מדובר בשימוש-יתר בתרופות דוגמת Tamsulosin.

המומחים טוענים כי למרות שהתוצאות לא היו מובהקות סטטיסטית, ההבדל האבסולוטי עשוי להיות חשוב, בעיקר לאור העלות הנמוכה של חסמי אלפא. למרות שהממצאים אינם מובהקים, עולה מגמה לטובת מעבר האבנים עם Tamsulosin הבדל של 6%. ייתכן כי במידה וייערך מחקר גדול יותר הממצאים היו מובהקים סטטיסטית.

Arch Intern Med. Posted December 13, 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אלופציה אראטה, הפרעת שיער אוטואימונית לא צלקתית, הינה בעלת שיעור היארעות של עד כ-2% במהלך החיים ועלולה להשפיע על תחומים פסיכולוגיים, רגשיים וחברתיים. יהונתן ניסן משתף את מאמר העוסק בהפרעה מה- U.S. Pharmacist, בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

  • שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני (J Clin Endocrinol Metab)

    שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני (J Clin Endocrinol Metab)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם אבחנה של היפראלדוסטרוניזם ראשוני, כאשר זוהה קשר הדוק בין הפרעת הנשימה בשינה ובין היפרפילטרציה כלייתית. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את השכיחות של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני ולהעריך את […]

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה