Nephrology Other

האם התועלת שבשימוש באספירין בחולים היפרטנסיביים עם מחלת כליות כרונית עולה על הסיכונים? (מתוך Journal of the American College of Cardiology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ספטמבר של ירחון Journal of the American College of Cardiology עולה כי התועלת שבשימוש בנוגדי טסיות עולה ככל הנראה על הסיכונים בטיפול בחולים עם מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease, CKD) ויתר לחץ דם.

החוקרים מסבירים כי עד כה לא היו ראיות ברורות לכך שהטיפול באספירין מועיל לאנשים המצויים בסיכון גבוה של מחלת לב ושבץ מוחי, לרבות אלו הסובלים ממחלת כליות כרונית. משום כך, נוצרה אי ודאות לגבי השאלה האם להמליץ על טיפול באספירין בהקשר זה.

עם זאת, על פי ניתוח מחודש של נתונים ממחקר ה-HOT אשר בוצע בהקצאה אקראית נראה שהשימוש באספירין עשוי להיות דרך יעילה לשפר את הבריאות של חולים עם מחלת כליות, אשר רבים מהם אינם יודעים אודותיה. בנוסף, אספירין הינו זול וזמין, מזכירים החוקרים.

בניתוח הנתונים נכלל מידע אודות 18,597 חולים עם יתר לחץ דם דיאסטולי אשר נטלו אספירין (במינון 75 מ”ג) או לחילופין תרופת דמה מדי יום למשך ארבע שנים בממוצע.

בתחילת המעקב, עמד קצב הסינון הגלומרולרי המשוער (eGFR) החציוני  על 73 ml/min/1.73m2, אולם 3,619 חולים הראו eGFR נמוך מ-60. על פי תוצאות הניתוח, 671 חולים סבלו מאירוע קרדיווסקולארי רציני אחד לכל הפחות (שבץ מוחי, אוטם לבבי או תמותה קרדיווסקולארית).

החוקרים מדווחים כי השימוש באספירין צמצם את הסיכון לאירועים אלו ב-9% בקרב חולים עם eGFR בסיסי של 60 ומעלה, ב-15% בקרב אלו עם eGFR שבין 45-59 וב-66% בקרב אלו עם eGFR נמוך מ-45. בנוסף, נמצא כי הטיפול באספירין צמצם את התמותה הכוללת בחולים עם התפקוד הכלייתי הירוד ביותר- וזאת ב-11% כאשר ה-eGFR היה בין 45-59 וב-49% כאשר היה מתחת ל-45.

החוקרים מוסיפים כי אירועי דמם משמעותיים היו שכיחים יותר עם eGFR נמוך, אולם מציינים כי ממצא זה לא הגיע לכדי מובהקות סטטיסטית. הם מעריכים כי עבור כל אלף בני אדם עם eGFR הנמוך מ-45 המטופלים למשך 3.8 שנים, ניתן למנוע 76 אירועים קרדיווסקולאריים רציניים ו-54 מקרי תמותה מכל סיבה שהיא, וזאת במחיר של 27 אירועי דמם מאג’וריים נוספים.

במאמר מערכת שפורסם באותו גיליון ואשר מתייחס לפרסום הדברים, טוען מומחה בתחום כי באם ניתן להוכיח שמנה יומית של אספירין עשויה למנוע אירועים אלו באנשים עם מחלת כליות כרונית, הרי שהמדובר יהיה בתועלת אדירה מאחר וחולים אלו מתים פעמים רבות כתוצאה ממחלה קרדיווסקולארית.

במחקר נוסף אשר פורסם בחודש שעבר בירחון American Journal of Kidney Disease, מציגים החוקרים גישה נוספת להורדת שיעור התמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית. הם מדווחים כי גברים עם מחלת כליות כרונית אשר אינם תלויים בדיאליזה מרוויחים ככל הנראה כתוצאה מטיפול בקושרי זרחן, טיפול המשמש בקרב חולים הנעזרים בדיאליזה.

במחקר נכללו 1,188 גברים עם מחלת כליות כרונית בינונית עד קשה, מהם 344 טופלו בקושרי זרחן. החוקרים מציינים כי במהלך תקופת המעקב בת חציון של שלוש שנים, מתו 658 חולים.

לדברי החוקרים, הטיפול בקושרי זרחן היה קשור בשיעור תמותה נמוך משמעותית, עם יחס סיכון העומד על 0.61 עבור החולים המטופלים בתכשירים אלו.

החוקרים מוסיפים כי הטיפול לא נקשר בהתקדמות של מחלת הכליות הכרונית. לדבריהם, ממצאיהם מתייחסים בעיקר לקושרי הזרחן המבוססי-סידן, מאחר ומרבית החולים במחקרם זה קיבלו תכשירים מקבוצה זו. עם זאת, בהתבסס על המנגנונים המשוערים של פעילות התרופה האחראיים לקשרים שנצפו, הרי שיתכן וישנן השפעות דומות לתכשירים קושרי זרחן נוספים.

החוקרים מזכירים כי ממצאיהם תצפיתיים בלבד, ואולם מסכמים כי השלכתו העיקרית של המחקר הינה עידוד עריכתם של מחקרים הבוחנים את ההשפעה של קושרי זרחן על התמותה בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית.

הערת מערכת: בהקשר למחקר זה נמליץ לעיין בנייר העמדה של האיגוד הקרדיולוגי הישראלי שפורסם לאחרונה בנושא של מקומו של אספירין במסגרת מניעה ראשונית.

J Am Coll Cardiol 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אלופציה אראטה, הפרעת שיער אוטואימונית לא צלקתית, הינה בעלת שיעור היארעות של עד כ-2% במהלך החיים ועלולה להשפיע על תחומים פסיכולוגיים, רגשיים וחברתיים. יהונתן ניסן משתף את מאמר העוסק בהפרעה מה- U.S. Pharmacist, בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

  • שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני (J Clin Endocrinol Metab)

    שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני (J Clin Endocrinol Metab)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם אבחנה של היפראלדוסטרוניזם ראשוני, כאשר זוהה קשר הדוק בין הפרעת הנשימה בשינה ובין היפרפילטרציה כלייתית. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את השכיחות של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני ולהעריך את […]

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה