Nephrology Other

האם חומצות שומן אומגה 3 מקטינות את הסיכון הקרדיווסקולארי בחולים לאחר אוטם לבבי? (מתוך New England Journal of Medicine)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שהוצג בכנס ה- הוצג גם בכנס ה- European Society of Cardiology 2010 ופורסם ב-29 באוגוסט 2010 ב- New England Journal of Medicine עולה כי בקרב משתתפים לאחר אוטם לבבי, לא נמצא קשר בין נטילת חומצות שומן אומגה 3 (n−3 fatty acids) ובין צמצום הסיכון הקרדיווסקולארי.

לדברי החוקרים, בעבודות קודמות נמצא קשר בין חומצות שומן אומגה 3 ובין צמצום הסיכון למחלה קרדיווסקולארית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את ההשפעה של Eicosapentaenoic acid (EPA), Docosahexaenoic acid (DHA) ו-Alpha-linolenic acid (ALA) על שיעור האירועים הקרדיווסקולאריים במטופלים לאחר אוטם לבבי.

מחקר ה- Alpha Omega Trial הינו מחקר רב מרכזי, אקראי-מבוקר שהחל בשנת 2002 וכלל 4,837 משתתפים לאחר אוטם לבבי, המקבלים טיפול רפואי אופטימאלי. החוקרים מציינים כי המשתתפים היו בגיל 60-80 שנים, ו-78% היו גברים. משך הזמן שחלף מהאוטם ועד להצטרפות למחקר היה 3.7 שנים בממוצע. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי ל-1 מ-4 קבוצות: קבלת שילוב של EPA ו-DHA בכמות של 400 מ”ג ליום, ALA בכמות של 2 גרם ליום, שילוב של EPA, DHA ו-ALA, או פלסבו. חומצות השומן ניתנו בתוך מרגרינה אותה אכלו המשתתפים, והמחקר נמשך כ-40 חודשים. יעד המחקר העיקרי כלל את ההיארעות של אירועים קרדיווסקולאריים מז’וריים, כולל מחלה קרדיווסקולארית פטאלית ולא-פטאלית וכן התערבויות דוגמת צנתור כלילי או ניתוח מעקפים.

מתוצאות המחקר עולה כי צריכת EPA-DHA או ALA לא השפיעה באופן מובהק על יעד המחקר העיקרי, בהשוואה לפלסבו. החוקרים מפרטים כי בקבוצת ה-EPA-DHA נמצא יחס הסיכון (HR) של 1.01 ליעד המחקר העיקרי (95% CI 0.87-1.17, p=0.93) ובקבוצת ה-ALA נמצא HR של 0.91 ליעד המחקר העיקרי (95% CI 0.78-1.05, p=0.2).

יעדי המחקר בקבוצת ה-EPA-DHA לעומת קבוצות הפלסבו ו-ALA לבד מוצגים בטבלה הבאה:







































היעד שנבדק


EPA-DHA (%)


פלסבו או ALA לבד(%)


HR (95% CI)


אירועים קרדיווסקולאריים מז’וריים


14.0


13.8


1.01 (0.87-1.17)


מחלה קרדיווסקולארית חדשה


7.0


7.6


0.92 (0.75-1.13)


תמותה קרדיווסקולארית


3.3


3.4


0.98 (0.72-1.33)


תמותה ממחלת לב כלילית


2.8


2.9


0.95 (0.68-1.32)


הפרעות קצב חדריות


2.8


3.0


0.90 (0.65-1.26)


מוות מכל סיבה


7.7


7.6


1.01 (0.82-1.24)


יעדי המחקר בקבוצת ה-ALA לבד לעומת קבוצות ה-EPA-DHA והפלסבו מוצגים בטבלה הבאה:







































היעד שנבדק


ALA (%)


פלסבו או EPA-DHA (%)


HR (95% CI)


אירועים קרדיווסקולאריים מז’וריים


13.2


14.5


0.91 (0.78-1.05)


מחלה קרדיווסקולארית חדשה


7.0


7.7


0.90 (0.73-1.11)


תמותה קרדיווסקולארית


3.2


3.5


0.94 (0.69-1.27)


תמותה ממחלת לב כלילית


2.7


3.0


0.92 (0.66-1.29)


הפרעות קצב חדריות


2.6


3.3


0.79 (0.57-1.10)


מוות מכל סיבה


7.6


7.7


0.97 (0.79-1.19)


החוקרים מוסיפים כי בתת-קבוצה שכללה נשים בלבד, נמצא קשר שהתקרב למובהקות סטטיסטית בין נטילת ALA ובין ירידה בסיכון הקרדיווסקולארי, לעומת פלסבו ו-EPA-DHA (HR 0.73, 95% CI 0.51-1.03, p=0.07). כמו כן, בניתוח נתונים מאוחר לאחר סיום המחקר נמצא כי לחולי סוכרת בקבוצת ה-EPA-DHA היה שיעור נמוך יותר של מחלת לב כלילית או של הפרעות קצב, לעומת חולי סוכרת שלא קיבלו EPA-DHA.

לאור התוצאות כותבים החוקרים כי בחולים לאחר אוטם לבבי המקבלים טיפול רפואי טוב, הנמצאים בסיכון נמוך יחסית לאירועים קרדיווסקולאריים נוספים, לא הוכח כי מתן חומצות אומגה 3 מצמצם את הסיכון הקרדיווסקולארי. הם מסבירים כי במסגרת המחקר קיבלו המשתתפים טיפול רפואי אופטימאלי, וייתכן שהדבר עשוי להסביר מדוע חומצות שומן אומגה 3 לא הובילו לירידה נוספת בסיכון הקרדיווסקולארי. לדבריהם, חל שיפור משמעותי בטיפול שניתן למחלת לב מאז תחילת המחקר, והתרחשו פחות אירועים לבביים מהצפי בו נעשה שימוש לחישוב העוצמה במחקר.

בדיון שנערך בכנס ה- European Society of Cardiology ציין מומחה מהתחום כי ייתכן ומדגם המשתתפים היה מצומצם מידי, כדי לקבוע באופן חד משמעי שחומצות שומן אומגה 3 אינן יעילות באוכלוסיה זו. כמו כן ציין המומחה כי במחקר נבדקו מינונים נמוכים יחסית של חומצות השומן, לעומת מחקרים קודמים.

N Engl J Med, 2010

לידיעה ב-theHeart.com

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    38 בוגרים ובוגרות סיימו החודש קורס מתקדם לטיפול בהשמנה, בניהולו האקדמי של פרופ' נעים שחאדה, יוזמה משותפת של ספרת הסוכרת בגליל ע"ש ראסל ברי וביה"ס ללימודי המשך של הטכניון. הבוגרים, ברובם רופאי משפחה, למדו על מגפת ההשמנה מהיבטים שונים כשהמטרה היא להכשיר את הצוותים הרפואיים להתמודד עם מגפת ההשמנה.

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה