Nephrology Other

האם לחיסון כנגד שפעת השפעה על ערכי INR או מינון קומדין? (מתוך Arch Intern Med)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת 12 באפריל של Archives of Internal Medicine עולה כי לחיסון כנגד שפעת אין השפעה משמעותית על ערכי INR (International Normalized Ratio) או על המינון השבועי של קומדין (Warfarin).

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מיליוני חולים מחוסנים כנגד נגיף השפעת בכל שנה, במקרים רבים מדובר בחולים מבוגרים המטופלים במספר תרופות, כולל אנטגוניסטים לוויטמין K, שהנפוץ בהם הוא הקומדין. לאור שונות רבה בין מטופלים ובין כל מטופל, יש להתאים באופן אינדיבידואלי את המינון התרפויטי של אנטגוניסטים לוויטמין K תוך ניטור רמות INR. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להעריך את השונות בערכי INR והשונות במינון השבועי של קומדין לאחר מתן חיסון כנגד שפעת, ולעקוב אחר החולים להערכת אירועי דמם ותרומבוזיס, במטרה להעריך את הבטיחות של החיסון כנגד שפעת ולהעריך את האימונוגניות של החיסון בחולים המטופלים באנטגוניסטים לוויטמין K.

מדגם המחקר כלל 104 חולים שקיבלו טיפול קבוע באנטגוניסטים לוויטמין K ונדרשו לחיסון כנגד שפעת. המשתתפים חולקו לקבלת חיסון כנגד שפעת ולאחריו מתן פלסבו, או להיפך. מדדי קרישה, אירועים קליניים ותגובת נוגדנים כנגד מרכיבי החיסון נבדקו בכל המשתתפים.

לאחר קבלת החיסון או שפעת, ערכי PT (Prothrombin Time) היו דומים, כפי שבא לידי ביטוי בערכי INR והמינון השבועי של אנטגוניסטים לוויטמין K. מודל סטטיסטי אישר את העדר ההשפעה של החיסון על הטיפול באנטגוניסטים לוויטמין K. החולים היו בטווח התרפויטי במשך 70.7% מהזמן לאחר קבלת החיסון ו-72.4% מהזמן לאחר קבלת פלסבו (p=0.57).

החוקרים תיעדו 11 אירועים קלים של דימום מהעור והריריות, אך ללא אירועים של דמם מג’ורי או פטאלי. בתלות באנטיגן שנבדק, אחוז החולים עם הגנה כנגד הנגיף לאחר החיסון, נע בין 92.0% ל-100.0%.

החוקרים כותבים כי לחיסון כנגד שפעת אין השפעה משמעותית על ערכי INR או המינון השבועי של קומדין. לא נדרש ניטור הדוק אחר ערכי INR לאחר מתן חיסון כנגד שפעת בחולים תחת טיפול ארוך-טווח באנטגוניסטים כנגד וויטמין K.

מגבלות המחקר כוללות הישענות על ניטור ערכי INR על-בסיס בדיקות דם קפילארי, נתונים לא-מלאים בנוגע לחישוב גודל המדגם בעת תכנון המחקר, העדר נתונים בנוגע לרמת ותפקוד הטסיות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי החיסון כנגד שפעת אינו גורם לשינויים בערכי INR או במינון השבועי של קומדין, ואין אינטראקציה בין החיסון לשפעת ובין הטיפול באנטגוניסטים לוויטמין K. לאור זאת, ניתן לתת בבטחה את החיסון לחולים תחת טיפול קבוע באנטגוניסטים לוויטמין K, ללא צורך בהגברת תדירות בדיקות INR.

Arch Intern Med. 2010;170:609-616

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הקלה דומה בכאב עם TENS או אופיואידים לאחר ניתוח כיס מרה (Eur J Pain)

    הקלה דומה בכאב עם TENS או אופיואידים לאחר ניתוח כיס מרה (Eur J Pain)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Pain עולה כי טיפול ב-TENS (או Transcutaneous Electrical Nerve Stimulation) בתדירות גבוהה ועצימות גבוהה הוביל להקלה דומה בכאב לאחר ניתוח לפרוסוקפי לכריתת כיס מרה כמו טיפול תוך-ורידי באופיואידים. מדגם המחקר כלל 163 חולים שעברו כריתת כיס מרה בגישה לפרוסקופית בשני מרכזים בשבדיה בין השנים 2019 ו-2023. חולים […]

  • התועלת של Spironolactone בנשים עם הידראדניטיס סופורטיבה (Int J Women’s Dermatol)

    התועלת של Spironolactone בנשים עם הידראדניטיס סופורטיבה (Int J Women’s Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Women’s Dermatology עולה כי ל- Spironolactone תועלת בנשים בגיל הפוריות עם אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה בדרגה קלה, בפרט במידה והטיפול ניתן בשלב מוקדם. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 157 נשים בגילאי 12-50 שנים (גיל חציוני של 36.5 שנים) עם אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה, אשר טופלו ב- Spironolactone במשך לפחות […]

  • התועלת של משלב פרדניזון ואוגמנטין בטיפול בהתלקחויות הידראדניטיס סופורטיבה (Int J Women’s Dermatol)

    התועלת של משלב פרדניזון ואוגמנטין בטיפול בהתלקחויות הידראדניטיס סופורטיבה (Int J Women’s Dermatol)

    טיפול פומי משולב בפרדניזון ואוגמנטין מהווה גישת טיפול קצר-טווח יעילה לטיפול בהתלקחויות הידראדניטיס סופורטיבה ומפחית את היקף הביקורים לחדרי מיון, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת International Journal of Women’s Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות טיפול ארוך-טווח, חולים עם הידראדניטיס סופורטיבה חווים לעיתים קרובות התלקחויות של המחלה. לעיתים קרובות חולים עם התלקחות המחלה […]

  • טיפול ב-Vocacapsaicin מפחית כאב ושימוש באופיואידים לאחר-ניתוח (Anesthesiology)

    טיפול ב-Vocacapsaicin מפחית כאב ושימוש באופיואידים לאחר-ניתוח (Anesthesiology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Anesthesiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Vocacapsaicin במהלך ניתוח בוהן קלובה (Hallux Valgus) מפחית כאב ושימוש באופיואידים במהלך 96 השעות הראשונות לאחר-ניתוח, ללא רעילות מקומית או סיסטמית. החוקרים השלימו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 147 חולים שעברו ניתוח בוהן קלובה. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת 14 מ”ל של Vocacapsaicin […]

  • טיפול בתרופות להפחתת משקל עשוי להפחית את הסיכון לממאירות בחולים עם סוכרת (JAMA Netw Open)

    טיפול בתרופות להפחתת משקל עשוי להפחית את הסיכון לממאירות בחולים עם סוכרת (JAMA Netw Open)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי טיפול בתכשירים ממשפחת GLP-1RA בחולים עם סוכרת מסוג 2 עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות מחלות ממאירות שנקשרו עם השמנה, בהשוואה לטיפול באינסולין. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 הם תכשירים המשמשים לטיפול בהשמנה וסוכרת, כאשר המשפחה כוללת את התכשירים Wegovy, Ozempic, Zepbound […]

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה